הכנסת העשירית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←הרכב פוליטי: הגהה |
←אירועים מרכזיים: ארגון הערך |
||
שורה 41:
== אירועים מרכזיים ==
===התחום המדיני-ביטחוני===
{{ערך מורחב|מבצע שלום הגליל}}
{{ערך מורחב|משבר מניות הבנקים (ישראל, 1983)}}▼
האירוע המרכזי בזמן כהונתה של הכנסת העשירית היה "[[מבצע שלום הגליל]]", מבצע שיזם [[שר הביטחון]] [[אריאל שרון]]. המבצע החל ב[[יוני]] [[1982]], ויעדו המוצהר היה לסלק את ריכוזי ה[[מחבל]]ים ה[[פלסטינים]] מ[[דרום לבנון]]. יעדו הרחב יותר היה לגרום לבחירתה של [[ממשלה]] ב[[לבנון]] שתחתום על [[הסכם שלום]] עם [[ישראל]] ותביא לחיסול בסיסיו של [[אש"ף]] במדינה. המבצע החל בקונצנזוס לאומי רחב, אולם הפך למוקד של מחלוקת קשה, שבאה לידי ביטוי בהפגנות ובדיונים סוערים ב[[הכנסת|כנסת]]. אלה הגיעו לשיאם אחרי הטבח במחנות הפליטים [[סברה ושתילה]] שליד [[ביירות]], שתוכנן ובוצע על ידי מיליציה של [[הפלנגות הנוצריות]]. [[ועדת כהן]], שמונתה ב[[נובמבר]] [[1982]], מצאה כי גורמים פוליטיים וצבאיים ישראליים לא פעלו למניעת הטבח, וגרמה להתפטרותו של אריאל שרון מתפקיד שר הביטחון. הסתבכותו של מבצע "שלום הגליל" היה אחד הגורמים שהביאו להתפטרותו של [[מנחם בגין]] מראשות הממשלה ב[[ספטמבר]] [[1983]].
שורה 50:
במהלך כהונתה של הכנסת העשירית הוחל החוק הישראלי ברמת-הגולן מחד גיסא והסתיימה [[הסכם השלום בין ישראל למצרים|הנסיגה מסיני]] עם פינוי העיר [[ימית]] מאידך גיסא. אומנם נחתם [[הסכם ישראל-לבנון 1983|הסכם שלום בין ישראל ללבנון]] ב[[מאי]] [[1983]], אולם בתוך פחות משנה הודיע [[נשיא]] [[לבנון]] על ביטולו. למעשה, לא חלה בתקופה הזאת התקדמות ב[[תהליך השלום]] ובמתן [[אוטונומיה]] ל[[פלסטינים]] בשטחים.
===התחום הכלכלי===
▲{{ערך מורחב|משבר מניות הבנקים (ישראל, 1983)}}
בתחום הכלכלי אירעה [[משבר מניות הבנקים (ישראל, 1983)|מפולת מניות הבנקים]], ובעקבותיה הפכה המדינה לבעליה של רוב מערכת ה[[בנקאות בישראל|בנקאות הישראלית]] ועלה לדיון מצבן הכספי החמור של הרשויות המקומיות. לקראת סוף כהונתה של הכנסת העשירית הגיעה האינפלציה לרמה תלת-ספרתית ועלתה לדיון [[תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985|תוכנית הדולריזציה]] של [[שר האוצר]] [[יורם ארידור]] בסופו של דבר תוכנית זו הובילה להתפטרותו. בתקופה זו החליטה הממשלה על יישום שני פרויקטים גדולים ויוקרתיים: פרויקט [[תעלת הימים]] ופרויקט [[פרויקט הלביא|מטוס ה"לביא]]". שני הפרויקטים היו שנויים במחלוקת, ובסופו של דבר בוטלו מסיבות תקציביות.▼
===נושאים נוספים===
המתח האידאולוגי בין ימין לשמאל, בתוך הכנסת ומחוצה לה, עלה במידה רבה והגיע לשיאו ברצח פעיל "[[שלום עכשיו]]" [[אמיל גרינצוויג]] בידי איש ימין [[ירושלים|ירושלמי]] במהלך הפגנה בירושלים. בהפגנה נפצע [[חבר הכנסת]] לעתיד [[אברהם בורג]]. ב[[אפריל]] [[1984]], כמה חודשים לפני [[הבחירות לכנסת ה-11]], נתפסו אנשי [[המחתרת היהודית]], שביצעו פעולות חבלה נגד פלסטינים וקשרו קשר לפוצץ את [[מסגד אל אקצא]].
שורה 57 ⟵ 64:
המפלגות הדתיות ניצלו את הרוב הדחוק של הממשלה כדי להמשיך בשינוי הסטטוס-קוו בענייני דת שהחל בכנסת התשיעית. מהצלחותיהם: הפסקת טיסות "[[אל על]]" בשבת, צמצום מתן אישורי עבודה ב[[שבת]]ות וב[[חג]]ים והחמרה בנושא הכשרות. בתקופה זו הגביר הארגון "אתרא קדישא" את פעילותו, ובעיית הקברים באתר הבנייה של מלון "חמת" ב[[טבריה]] עלתה לדיון בכנסת.
▲בתחום הכלכלי אירעה [[משבר מניות הבנקים (ישראל, 1983)|מפולת מניות הבנקים]], ובעקבותיה הפכה המדינה לבעליה של רוב מערכת ה[[בנקאות בישראל|בנקאות הישראלית]] ועלה לדיון מצבן הכספי החמור של הרשויות המקומיות. לקראת סוף כהונתה של הכנסת העשירית הגיעה האינפלציה לרמה תלת-ספרתית ועלתה לדיון [[תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985|תוכנית הדולריזציה]] של [[שר האוצר]] [[יורם ארידור]] בסופו של דבר תוכנית זו הובילה להתפטרותו. בתקופה זו החליטה הממשלה על יישום שני פרויקטים גדולים ויוקרתיים: פרויקט [[תעלת הימים]] ופרויקט [[פרויקט הלביא|מטוס ה"לביא]]". שני הפרויקטים היו שנויים במחלוקת, ובסופו של דבר בוטלו מסיבות תקציביות.
{{סדרה|כותרת הקודם=הקודמת|כותרת הבא=הבאה|
| |||