אמנון סטרשנוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שחזור. ביטלת את הנקודה!
כך
שורה 24:
בסוף [[שנות ה-70]] כיהן כתובע הצבאי הראשי. בשנים 1977-1980 שידר ב[[גלי צה"ל]] פינה, כתובע צבאי ראשי{{הערה|{{דבר||רדיו - גלי צה"ל|1977/06/17|06400}}{{ש}}{{דבר||רדיו - גלי צה"ל|1980/06/29|01112}}}}. הוא השתתף בחקירת [[אסון הנ"ד]]{{הערה|{{דבר||5 עדויות הושמעו בהיפתח חקירת נסיבות אסון המסוק|1977/06/23|00301}}}} ניהל את התביעה במשפטו של האלוף [[מיכאל ברקאי]]{{הערה|{{מעריב||משפט האלוף ברקאי ייפתח ביום א'|1978/12/21|00402}}}}, את משפט המחבלים מ[[פיגוע כביש החוף]] ואת התביעה נגד הנאשמים בפגיעה בחיילי צה"ל בעת ההתנגדות לפינוי גן הירק של [[נאות סיני]]{{הערה|{{דבר|דני צדקוני|נפתח משפט נאשמי גן הירק|1980/04/30|00302}}}}. במהלך כהונתו, בתחילת [[שנות ה-80]] השתתף בקורס מתקדם לפרקליטים צבאיים בבית הספר למשפט צבאי של [[צבא ארצות הברית]] בו[[וירג'יניה]]. בשנת 1982 מונה לנשיא בתי המשפט הצבאיים ב[[יהודה ושומרון]]. בשנים [[1984]]–[[1986]] שירת כסגן הפרקליט הצבאי הראשי וב-1986 מונה לפרקליט הצבאי הראשי, תפקיד אותו מילא עד 1991.
 
ביולי 1991 מונה סטרשנוב לשופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב ובשנת 2002 פרש ממנו. הוא שפט ב[[פרשת הדיסקונטאים|תיק הדיסקונטאים]] בו הטיל על הנאשמים המרכזים עונשי מאסר ממושכים וקנס כספי. ב-[[1992]] פסק במשפט של אב שהיכה את בנו כי "ענישה גופנית מצד הורה כלפי ילדו, במטרה לחנכו, להנחיל לו הרגלי משמעת ולרסנו - כל עוד נעשית היא במידה הראויה, ביישוב הדעת ובתבונת אנוש - אינה פסולה מבחינה חינוכית ואינה אסורה מבחינה משפטית", פסיקה זו בוטלה בשנת 2000, על ידי שופטת [[בית המשפט העליון]] [[דורית ביניש]].{{הערה|‫{{הארץ|אמנון סטרשנוב|לא כל מכה היא עבירה|1.947494|22 בפברואר 2004}}‬}}.
 
בין השנים 1994–1996 לימד סטרשנוב ב[[אוניברסיטת תל אביב]] משפטים ובמערכת הבחירות בשנת 2007 שימש סטרשנוב יושב ראש ועדת הבחירות של [[מפלגת העבודה]] ‏‏{{הערה|1=‏[http://www.{{ynet.co.il/articles/0,7340,L-3350411,00.html|אטילה שומפלבי|אמנון סטרשנוב יעמוד בראש ועדת הבחירות של העבודה],|3350411|9 [[אטילהבינואר שומפלבי]], [[ynet]] ,9.1.2007‏2007|}}‏}}.
 
פרישתו מהשפיטה בשנת 2002 נעשתה במפתיע והייתה טעונה אישור של [[הועדה לבחירת שופטים]] שכן הוא עוד לא היה אפילו בן 60 ‏‏{{הערה|1=‏על פי נוהל העסקתם של השופטים, הם רשאים לפרוש בגיל 70 או לאחר 20 שנות שפיטה‏.}}. הדבר קרה בסמוך לפרשיית [[נחום מנבר]] בה הואשם סטרשנוב בידי עורך הדין [[אמנון זכרוני]] כי ניהל קשרים לא ראויים עם עורכת הדין פנינת ינאי. [[היועץ המשפטי לממשלה]] קבע כי טענותיו של זכרוני חסרות בסיס אולם נרמז כי ייתכן קשר בין הדברים ‏‏{{הערה|1=‏[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-1826548,00.html השופט סטרשנוב פורש], יורם ירקוני, 10.4.2002 [[ynet]] }}.
 
סטרשנוב גר ברעננה, נשוי ואב לארבעה בנים.