ג'וזפה ולנטיני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ {{ערך יתום}}
אין תקציר עריכה
שורה 6:
הוא מוזכר לראשונה ככנר כשפעל ב-[[1694]] בשרות ה[[קרדינל]] לורנצו קולונה. ניגן באותה תקופה בקונצרטים של אקדמיה דל דיזניו די סן לוקה ובצר של הקרדינל [[פייטרו אוטובוני|אוטובוני]], שנודע באהבתו למוזיקה. נגינתו הושפעה מ[[ארכאנג'לו קורלי|קורלי]] ועל סמך עדותו של [[פרנצ'סקו ג'מיניאני]], מזכיר [[צ'ארלס ברני]] שאחרי שנת [[1702]] הפך ליריב מר של קורלי עצמו.
 
בשנים [[1713]]-[[1708]] הועסק ולנטיני על ידי ה[[מרקיז]] רוספולי ברומא.{{הערה|J.A. Sadie et al עמוד 140}}. בשנים [[1727]]-[[1710]] פעל כנגן כינור ומלחיןוכמלחין (Suonator di Violino, e Compositore di Musica) בחצר הנסיך מיקלאנג'לו י. קאאטאני (1759-1685),שבה הועסק אחרי [[1714]] גם [[פייטרו לוקטלי]], שייתכן כי היה תלמידו בשנת 1711{{הערה|J.A.Sadieעמוד 455}}. החל משנת 1710 עבד ולנטיני עבד במקביל בכנסיית סן לואיג'י דיי פרנצ'זי (עד 1741), במקומו של קורלי, והחל מ-[[1711]] גם כממלא מקום של מנהל הקפלה בכנסיית סן ג'קומו דלי ספניולי.
החל משנת [[1718]] למשך 30 שנה היה ולנטיני כנר ומלחין הבית של קולג'ו נאזארנו וכן ב[[בזיליקת סנטה מריה מג'ורה]]. אחרי 1720 ועד מותו היה גם לקפלמייסטר של כנסיית סן ג'ובאני דיי פיורנטיני ואחרי [[1736]] התמנה בבזיליקה סנטה מריה מג'ורה ל[[קפלמייסטר]] של הקפלה פאולינה. בשנים [[1753]]-[[1720]] היה גם קפלמייסטר של כנסיית סנטה מריה מדלנה כיורש משרתו של ג'וזפה ציפולי.
 
==מפעלו המוזיקלי==
יצירותיו נפוצו במהירות לכ לרחביברחבי אירופה. חלקן הודפסו וחלקן נמצאות בכתבי יד בספריות של [[מנצ'סטר]], [[דרזדן]] ורומא.
אחרי תקופה ארוכה שבו נשכחונשתכחו, נתגלו יצירותיו מחדש בעשורים האחרונים של המאה ה-20. הן מצטיינות ברוח חדשנית לזמנו, מקוריותבמקוריות וברעיונות מוזיקליים מפתיעים. ב[[סונאטה|סונאטות]] שלו ל1-2 כינורות, קונטרבסכלי בס וקונטינואו ניכרת השפעתו של קורלי,לעומת זאת הקונצ'רטי דומים יותר לסגנונו של [[אנטוניו ויולדי|ויולדי]]{{הערה|J.A Sadie et al. עמוד 140}}. בכל יצירותיו העדיף ולנטיני את ה[[סולם (מוזיקה)|סולמות]] המרוחקים ואת הרגיסטרים הגבוהים יותר של הכינור.{{הערה|J.A Sadie et al. עמוד 140}}. הלחין גם מוזיקה קולית:לפחות שתי אופרות שהוצגו בחצר הנסיך מקזרטה ב[[צ'יסטרנה]], [[קנטטה|קנטטות]], [[אורטוריה|אורטוריות]]
 
כ[[וירטואוז]] תפס ולנטיני מעמד חשוב בתולדות הנגינה בכינור.
שורה 19:
 
==יצירות מוזיקליות==
יצירות ולנטיני פורסמו עוד בצעירותו על ידי הוצאתו של אטיין רוז'ה (Estienne Roger) ועל ידי יורשו לה סן (Le Cène), ב[[אמסטרדם]]. כבר בשנת [[1710]] פורסמו מהדורות חדשות מתוקנות של האופוס 1-4. חלק מההקונצ'רטי שלו הוצאו לאור באמסטרדם בשנים [[1717]]-[[1716]]. קובצי יצירות אחרים פורסמו בנפרד: למשל אופוס 7 בשנת [[1710]] ואופוס 9 ב[[1724]].{{הערה|J.A.Sadie עמוד 140}}. יצירות שלו פורסמו לצד יצירותיהם של גדולי הדור: קורלי, [[בנדטו מרצ'לו]], ויוואלדי, [[פרנצ'סקו מריה וראצ'יני]], [[תומאזו אלבינוני]].
 
עותקים פיראטיים של קובצי יצירות אחדים הוצאו לאור ב[[פריז]] ובלונדון. המלחין האנגלי הנרי אקלס הצעיר (כ-1740- כ-1680) מכר בשנת 1720 "ספר ראשון לסונטות לכינור" , שכללו 18 קטעים גנובים מהאופוס 8 מאת ולנטיני.
===מוזיקה כלית===
*1701 - אופוס 1 - 12 סינפוניות ל2 כינורות, [[ויולה]] ו[[קונטרבס]] -כולל ה"סינופניהסינפוניה" לשלישייה מס.12 לרגל [[חג המולד]], מוקדשהמוקדשת למרקיז סיפיצ'אנו.
(Sinfonia a tre per il santissimo Natale Nr. 12)
*1703 - אופוס 2 - 7 "ביזאריה" קאמריות (Bizzarie per camera) ל2 כינורות, ויולה וקונטרבס , מוקדש לנסיך מטרסיה
*1706 - אופוס 3 - 12 פנטזיות מוזיקליות ל2ל 2 כינורות וקונטרבסולקונטרבס
*1706 - אופוס 4 - ''רעיונות קאמריים'' לתזמורת קאמרית, לכינור ובאסוולבאסו קונטינואו (Idee di camera) מוקדשים לג'וזפה גרזיה דל פינו
*1707 - אופוס 5 - 12 [[טריו סונאטה|טריו סונאטות]] Villeggiature armoniche a tre (פורסמו על ידי רוז'ה באמסטרדם ולה קלר בפריז)
*אופוס 7 - 6 [[קונצ'רטו|קונצ'רטי]] ל-4 כינורות, [[צ'לו]] ו[[באסו קונטינואו]] (כתב יד - מעזבון ההוצאה לאור של רוז'ה ולה סן)
*1710 - אופוס 7 - [[קונצ'רטו גרוסו|קונצ'רטי גרוסי]], מוקדשים לנסיכי קזרטה, מיכלראנג'לו קאאטני ואנה מריה סטרוצי
*1714 - אופוס 8 - 12 "אלטאמנטי קאמריים" (Allettamenti per camera ) ("פיתויים") לכינור, צ'לו ו[[צ'מבלו]] - מוקדש לדצ'ו דלי אונופרי, פטריק של [[פוליניו]] ותלמיד של המלחין בנגינת כינור
*קונצ'רטי לכלים שונים,
*קונצ'רטי לשתי ויולות, 2 קרןקרנות ציד (Trombe da caccia) (כתב יד בספרייה הממלכתית הדנית)
 
===מוזיקה קולית===
שורה 41:
** ''La finta rapita'' [[פסטיצ'ו]] במערכה אחת (1714, תיאטרון של נסיכי קזרטה בצ'יסטרנה) (החטופה המדומה)
** ''La costanza in amore'' (נאמנות באהבה) (1715, צ'יסטרנה)
*[[אורטוריה|אוטרטויותאורטוריות]]:
**''La superbia punita in Absalone'' (היוהרה שבאה על עונשה אצל אבשלום), על [[לברית]] מאת קרלו אוזלנגי
**''Sant'Alessio''
**''Santa Caterina da Siena'', על לברית מאת אנג'לו דונאטו רוסי (חברחברו של המלחין)
 
==יצירות ספרותיות==
ָ1708 - שירים:"חרוזים" (מוקדשים לדייגו אנטוניו דיודאטו קורנוואליה, ועם מקדמה מאת פאולו רולי). הקובץ כולל גם כמה סונטות שנלחו למשורר על ידי חברים של "האקדמיה דיי אוינפקונדי" ושל "[[האקדמיה של ארקדיה|האקדמיה דל ארקדיה]]".
Cבשלב מסוים הפך ולנגיניולנטיני לקפלמייסטר של הארקדים בישיבות הקיץ שלהשלהם בבוסקו פראזיו.
 
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.youtube.com/watch?v=A6xqBmjuPVQ קטע מקונצ'רטו גרוסו בלה מינור אופוס 7 מס.11 בביצוע "קמראטה ברן" בניצוחה של אנטיה וייטהאס - באתר יו טיוביוטיוב]
 
==מקורות אחרים==