המצור על אשקלון (1153) – הבדלי גרסאות

בעוד המצב בצפון ומזרח ממלכת ירושלים הלך והחמיר עם התעצמות כוחו של [[נור א-דין]] מחד וכישלון [[מסע הצלב השני]] מאידך, השתנה המצב הפוליטי בדרום. מצרים, נכנסה לתקופה של תוהו עם רציחתו של הווזיר אלאפדל והשלטון הפטימי מחליף וזירים על ידי תככים ורצח, והארץ מדרדרת למלחמת אזרחים. מצבה הפנימי של מצרים קרץ לצלבנים והם הדקו את אחיזתם ואת טבעת החנק סביב אשקלון. בשנים [[1149]] - [[1150]] הקים המלך הצלבני [[בלדווין השלישי, מלך ירושלים]] מבצר ב[[עזה]]. המבצר נמסר לידי מסדר הטמפלרים.{{הערה|1=‏Wm of tyre, Chronicles Book 17 Ch 12 Page 775 ‏}}

העיר אשקלון נבנתה על גבי מצוק היורד לכוון חוף הים. העיר הייתה מוקפת בסוללת עפר עליה נבנתה מערכת חומות ו[[מגדל|מגדלים]]ים שנבנו אחד בקרבת השני לתמיכה הדדית. לעיר היו ארבעה [[שער (מבנה)|שערים]] הפונים אחד לכל כוון, באב א-שאם (שער [[דמשק]]) הצפוני באב אל בחר (שער הים) פונה אל הנמל והים באב א - עזה השער הדרומי שנתמך בשני מגדלים גדולים במיוחד בורג א-דם ובורג אל בנאת בפינה הדרומית-מערבית של החומה. השער המרכזי והמבוצר ביותר היה באב אל קודס (שער ירושלים) שהיה גם השער הראשי של העיר. לפני קו החומות העיקרי ניצבה חומת מגן נמוכה יותר ובה שערים מהן הובילו דרכים אל השערים המרכזיים של העיר. העיר ניזונה ממערכת [[בור מים|בורות מים]] עניפה ולא הייתה תלויה באספקה מבחוץ, סביבות העיר היו מפורסמים במטעים של [[עץ|עצי פרי]]. מעגן אשקלון שמימיו רדודים יחסית והוא חשוף ל[[רוח|רוחות חזקות]] היה בעל חשיבות אסטרטגית נמוכה יחסית.

[[צי]] צלבני של 15 אוניות סגר את אשקלון מהים - המקורות הצלבניים ובראשם [[ויליאם מצור]] לא מפרטים את מקור הצי הצלבני - אחד מהמעטים המוזכרים לאורך ההיסטוריה הצלבנית (בניגוד לציים של ערים [[איטליה|איטלקיות]]). כן מוזכר כי אוניות של עולי רגל שעגנו ביפו נקנו בפקודת מלך ירושלים פורקו או שניטלו מהן [[תורן (ימאות)|תרנים]] לצורך הקמת מכונות מצור.

בספרו תולדות ממלכת הצלבנים בארץ ישראל מציין פרופסור [[יהושע פראוור]]{{הערה|1=‏ שם, עמוד 314‏}} כי בעיר הייתה קהילה יהודית גדולה, עם בית דין משלה, שכללה פליטים מערים אחרות ב[[ארץ ישראל]] שברחו מאימת השלטון הצלבני. קהילה זו נצטרפה לפליטים המוסלמים שיצאו מאשקלון בלווי [[פרש (מקצוע)|פרש]]ים צלבנים עד ל[[אל עריש]].