דרור זייגרמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Dvh (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 12:
 
==ביוגרפיה==
זייגרמן נולד ב[[נס ציונה]] ביום [[הכרזת העצמאות]], [[ה' באייר]] [[ה'תש"ח]]. ב[[יום העצמאות]] תשי"ח (1958) התקבל יחד עם ילדי יום העצמאות על ידי נשיא המדינה [[יצחק בן צבי]]. ביוםוביום העצמאות תשכ"ו (1966) היהנמנה על מ-12 משיאי המשואות ב[[טקס הדלקת המשואות]], לכבוד [[חטיבת גבעתי (תש"ח)|חטיבת גבעתי]] בה שירת אביו ב[[מלחמת העצמאות]]{{הערה|{{מעריב||הוא נולד ביום קום המדינה|1966/04/22|03400}}}}.
 
זייגרמן הוא בוגר לימודי [[מדע המדינה]] ו[[היסטוריה]] ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] ובעל תואר שני ביהדות זמננו ומדע המדינה מהאוניברסיטה העברית ומ[[אוניברסיטת חיפה]]. לזייגרמן תואר דוקטור ב[[מדע המדינה]] מ[[אוניברסיטת בר-אילן]]., על התיזה: ''"ההשלכות הפוליטיות של מיזוגים מפלגתיים-מסגרת עיונית וחקר מקרה – המפלגה הליברלית בישראל". כן למד לימודי דוקטורט באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בבירת ארצות הברית.
 
פעילותו הציבורית הפוליטית החלה משנתבשנת [[1969]], במהלך לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים, עת שימש כיושב ראש תא [[גח''"ל]] ויושב ראש הסתדרות הסטודנטים{{הערה|{{דבר|נחום ברנע|הדון קישוטים לוחמים בשחיתות|1971/12/19|00900}}}}.
כמו כן הוא בוגר לימודי [[מדע המדינה]] ו[[היסטוריה]] ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]].
 
לימודי מ''א ביהדות זמננו ומדע המדינה באוניברסיטה העברית וב[[אוניברסיטת חיפה]].
 
לימודי דוקטורט באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בבירת ארצות הברית.
 
פעילותו הציבורית הפוליטית החלה משנת [[1969]] באוניברסיטה העברית בירושלים, עת שימש כיושב ראש תא [[גח''ל]] ויושב ראש הסתדרות הסטודנטים.
 
ב - [[1973]] כיהן כמזכיר המפלגה הליברלית בירושלים. ב-[[1974]] מונה למרכז [[המועצה הציונית בישראל]]. ב -
שורה 28 ⟵ 22:
 
בשנים [[1981]] - [[1984]] כיהן בכנסת העשירית מטעם [[הליכוד]] והיה חבר [[ועדת החוץ והביטחון]], [[ועדת החינוך והתרבות]] ו[[ועדת העלייה והקליטה]].
ב-[[1982]] היה לחבר הכנסת הראשון שיצא ל[[אתיופיה]] לאחר הדחתו של הקיסר ועלית השלטון הקומוניסטי. כשחזר לארץלישראל העלה את נושא יהדות אתיופיה בפני הכנסת, הממשלה והסוכנות היהודית. מהלכים שקדמו להעלאת יהודי אתיופיה ב[[מבצע משה]] לארץ.
העלה לדיון בכנסת את שאלת מכירת נשק ישראלי ל[[ארגנטינה]] לאור אחריות השלטון להעלמות שלושים אלף אזרחים ובהם כאלף יהודים.{{הערה|[http://www.notes.co.il/karny/user/haa_arg_1983.jpg זייגרמן מסופק אם יש להמשיך באספקת נשק לארגנטינה], הארץ, 2 במאי 1983}}
 
התנגדזייגרמן בכנסתהיה ובועדתבין החוץהמתונים והביטחוןבמפלגה להרחיבהליברלית. אתהוא תמך בפשרה טריטוריאלית{{הערה|{{דבר|דניאל בלוך|פולמוס יונים נצים|1975/11/27|00308}}}} והתנגד להרחבת [[מלחמת לבנון]] מעבר ל40ל-40 הק''"מ. הוא הצביע יחד עם [[יצחק ברמן]] בעד הקמת [[ועדת חקירהכהן]] לאחרלחקירת אירועי סברה ושתילה. לאחרולאחר פרסום מסקנות [[ועדת כהן]]מסקנותיה קרא להתפטרות שרון מתפקידו כשר ביטחון.{{הערה|[http://www.nytimes.com/1983/02/09/world/israel-coalition-in-disarray-with-parties-split-on-sharon.html ISRAEL COALITION IN DISARRAY, WITH PARTIES SPLIT ON SHARON], February 9, 1983, The New York Times}}
התנגד לסגירת [[אל על]] בשבת ופעל יחד עם חברים ליברלים למנוע שינוי חוק מיהו יהודי.
 
הגיש לשולחן הכנסת הצעת חוק לשינוי שיטת הבחירות לשיטה מעורבת יחסית אזורית נוסח השיטה הסקנדינבית.
התנגד לסגירת [[אל על]] בשבת ופעל יחד עם חברים ליברלים למנוע שינוי חוק מיהו יהודי. הגיש לשולחן הכנסת הצעת חוק לשינוי שיטת הבחירות לשיטה מעורבת יחסית אזורית נוסח השיטה הסקנדינבית.
במרץ [[1984]] העלתה האופוזיציה בראשות [[שמעון פרס]] הצעת חוק להקדים את [[הבחירות לכנסת האחת עשרה]]. התקווה להעביר את החוק התבססה על כך שזייגרמן ששהה בארגנטינה יסייע לאופוזיציה ולא יטרח לחזור כדי למנוע מהצעת החוק לעבור. עיתונאים רבים עסקו בניחושים לגבי השאלה האם זייגרמן יחזור כדי להצביע או לא, וצבא עיתונאים המתין לו ב[[נמל התעופה בן-גוריון]] כאשר הוא אכן חזר ברגע האחרון{{הערה|{{ynet|[[איתן הבר]]|הכנסת מידרדרת|2641779|1 ביוני 2003|}}}} כדי להצביע עם ה[[קואליציה]]. אולם בסופו של דבר הצבעתו לא שינתה את תוצאות ההצבעה והבחירות הוקדמו.{{הערה|[http://www.time.com/time/magazine/article/0,9171,954193,00.html Tense Vigil], Apr. 02, 1984, TIME}}.
 
בשנים [[1986]]-[[1988]] כיהן כיועץ ליושב ראש ההנהלה הציונית, [[אריה דולצין]], ואחראי על תיק הסטודנטים.
 
בשנים [[1988]]-[[1992]] כיהן כמנהל כללי של בית הספר הממשלתי לתירות. ביוזמתו הפך מקצוע התירותהתיירות לאקדמי ונפתח חוג לתואר ראשון באוניברסיטת חיפה. כמו כן נפתחו קורסי השתלמות למדרכי קבוצות תירות ל[[מרוקו]] ו[[סין]]. זייגרמן סייר באתרי תירותתיירות בארצות אלה וניפגש עם גורמים ממשלתיים עוד טרם כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לאותן מדינות.
 
בשנים 1992-1995 כיהן כקונסול כללי של ישראל ב[[טורונטו]],. [[קנדה]]
בשנים 1996-1997 עבד בייצוג חברות בינלאומיות.
בשנים [[1998]] - [[2001]] כיהן כ[[שגריר]] ישראל ב[[בריטניה]] כמינוי של [[דוד לוי]]. כשגריר הוא נכח בעת מתן [[הכרעת הדין]] בתביעת הדיבה שהגיש [[דייוויד אירווינג]] נגד [[דברה ליפשטדט]]{{הערה|Vikram Dodd, [http://www.guardian.co.uk/books/2000/apr/12/uk.irving Irving: consigned to history as a racist liar], The Guardian, Wednesday 12 April 2000}}.
כשגריר ליווה את ראש ממשלת [[בריטניה]] [[טוני בלייר]] בביקורו הראשון בארץ. הצליח למנוע את ביקורו של שר החוץ הבריטי קוק באירן בזמן משפטי היהודים.
במהלך חגיגות שנות החמישים למדינת ישראל נאם יחד עם הנסיך צ'ארלס בבית הכנסת סנט ג'ונס ווד בלונדון וקיבל את פני ראש ממשלת בריטניה בלייר ושר החוץ קוק בקבלת פנים חגיגית.
 
בדצמבר [[2005]] תרמו זייגרמן ואשתו כספים ל[[דוד לוי]] שהתמודד על מקום ברשימת הליכוד לכנסת ה-17{{הערה|1=[http://www.mevaker.gov.il/serve/site/trumot_primeries_halikud.asp רשימות תורמים למתמודדים בבחירות מקדימות במפלגת הליכוד], אתר מבקר המדינה}}. בבחירות לעירית [[מודיעין-מכבים-רעות]] בשנת 2008 הוא הוצב במקום האחרון, הסמלי, ברשימת "חיים במודיעין מכבים רעות", בראשות [[חיים ביבס]], אחיינו של [[דוד לוי]]{{הערה|1=איילת גל, [http://www.go443.co.il/go443/Article/Articles.asp?Id=2577 רשימת ''חיים במודיעין מכבים רעות'' כוללת החמישייה הראשונה תא''ל במיל', שתי נשים ושני עורכי דין], 5 באוקטובר 2008, אתר GO443 פורטל מודיעין}}. מאז תום כהונתו כשגריר זייגרמן מתראיין לתקשורת בנושאים הקשורים ל[[בריטניה]]{{הערה|1=ראו למשל: [http://news.bbc.co.uk/2/hi/uk_news/politics/2657041.stm London conference splits Mid-East media], 14 January, 2003, BBC news; רון רייכמן, [http://news.walla.co.il/?w=//1672135 "בסופו של דבר, המסורת הבריטית ניצחה"], 7 במאי 2010, וואלה; ובני טוקר, [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/211747 הבריטים מתרגשים: הנסיך מתחתן], אתר ערןץ 7, 20 בנובמבר 2010; [http://www.103.fm/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FDDMKG&c41t4nzVQ=EL המהפך הבריטי הושלם - קמרון מונה לראש ממשלת בריטניה], משעל על הבוקר, רדיו 103, 12 במאי 2010}}.