הבדלים בין גרסאות בדף "מיכה פרי"

נוספו 16 בתים ,  לפני 6 שנים
מ
עיצוב
מ (עיצוב)
|תמונה= [[קובץ:Micha-Peri.jpg|200px]]
|כיתוב= מיכה פרי בפלי"ם
|נולד=[[1923]], [[תל אביב]],{{ש}} [[ארץ ישראל]]
|מקום לידה= [[תל אביב]],{{ש}} [[ארץ ישראל]]
|עלה לישראל=
|נפטר=[[11 ביוני]] [[1998]]
כנער הצטרף פרי ל{{ה|הגנה}}, ובשנת [[1942]] התגייס ל[[פלמ"ח]], שם שימש כ[[מפקד מחלקה]] וכאחראי על תחומי ה[[ספורט|אימון הגופני]] ו[[קרב פנים אל פנים]].
 
בשנת [[1946]] התנדב ל[[פלי"ם]], והשתתף ב[[פריצת מחנה עתלית|מבצע שחרור המעפילים ממחנה המעצר בעתלית]]. הוא פיקד על קורס מפקדי סירות מס' 7 של הפלי"ם, ואחר כך יצא, בשמו המחתרתי "גד", בשליחות [[המוסד לעלייה ב']] לארגון ה[[העפלה]] מ[[אירופה]]. בין היתר שימש כסגנו של [[יוסי הראל]] בפיקוד על אוניית המעפילים "[[אקסודוס (אוניית מעפילים)|אקסודוס]]", שבה הופקד על הסדר ועל הביטחון. כמפקד ב"אקסודוס" זכה פרי לשבחים על ארגון המעפילים להתנגדות שעוררה מודעות בינלאומית. מיכה היה בכיר המלווים שנשארו עם המעפילים כמפקד מטעם "ההגנה" על אוניית הגירוש "אמפייר רויאל", בדרכה לצרפת ומשם להמבורג. עם זאת, הוא ננזף על ידי [[שאול אביגור]] על הניסיון - שנכשל וכמעט ופגע ב[[עיתונאי]]ם - להפעיל [[מטען חבלה|חבלה]] באוניית הגירוש, שלא על דעת פיקוד המוסד לעלייה ב'.{{הערה|[http://www.palyam.org/Hahapala/Teur_haflagot/ujvMicha עדותו של פרי על מטען החבלה באוניית הגירוש "אמפייר רויאל"]}}.
 
בדצמבר 1947 הוא הצטרף ברומניה לצוות המלווים של האוניה 'עצמאות' [[Pan Crescent]] שהובלה על ידי הבריטים ישירות לקפריסין, שם הוא הדריך קורסי הכשרת מעפילים ב[[פליטים יהודים לאחר מלחמת העולם השנייה#מחנות המעצר בקפריסין|מחנות המעצר בקפריסין]].
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - The Ink-Drawn National Flag.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנפת [[דגל הדיו]] באום רשרש (כיום [[אילת]]), [[1949]], כפי שצולמה על ידי מיכה פרי.]]
 
במהלך [[מבצע מוות לפולש]] פיקד פרי על קרב הסחה אבוד ב[[משלטי חוליקאת]] (מצפון ל[[חלץ]] של היום), לאחר ש[[מג"ד|מפקד]] ''' הגדוד השביעי''' [[עוזי נרקיס]] וסגנו [[מאיר פעיל]] סירבו לפקד עליו. במהלך הקרב נקלעה מחלקה של אנשי [[גח"ל]] וחברי קיבוצים מהאזור, חסרי הכשרה קרבית, לאש כבדה של [[הצבא המצרי]] מטווח קצר, ונסוגה כשהיא משאירה 21 נפגעים בשטח. גופותיהם נמצאו ב[[קבר אחים]] לאחר כארבעה חודשים, עם כיבוש משלטי חוליקאת על ידי [[חטיבת גבעתי (תש"ח)|חטיבת גבעתי]] ב[[מבצע יואב]].
 
ב[[מבצע עובדה]] – מהלך הסיום של מלחמת העצמאות – היה פרי בחפ"ק מפקד חטיבת הנגב, שבניגוד להוראות חצתה את הגבול המצרי והגיעה לפני הכוחות למשטרת [[אום רשרש]], שננטשה על ידי הלגיון הירדני. פרי הנציח במצלמתו את התמונה האיקונית של הנפת [[דגל הדיו]] על ידי 'ברן'.
 
==לקריאה נוספת==
* [[נתן שחם]], '''ספר זיכרון למיכה פרי''', הוצאת פרטית, 2007
* [[צביקה דרור]], '''הראל – הקרב על ירושלים''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 2005
* [[אביבה חלמיש]], '''אקסודוס – הסיפור האמיתי: פרשת אניית המעפילים "יציאת אירופה תש"ז"''', הוצאת [[עם עובד]], 1990.