מיכה פרי – הבדלי גרסאות

|נולד=[[1923]],
|מקום לידה= [[תל אביב]],{{ש}} [[ארץ ישראל]]

בשנת [[1946]] התנדב ל[[פלי"ם]], והשתתף ב[[פריצת מחנה עתלית|מבצע שחרור המעפילים ממחנה המעצר בעתלית]]. הוא פיקד על קורס מפקדי סירות מס' 7 של הפלי"ם, ואחר כך יצא, בשמו המחתרתי "גד", בשליחות [[המוסד לעלייה ב']] לארגון ה[[העפלה]] מ[[אירופה]]. בין היתר שימש כסגנו של [[יוסי הראל]] בפיקוד על אוניית המעפילים "[[אקסודוס (אוניית מעפילים)|אקסודוס]]", שבה הופקד על הסדר ועל הביטחון. כמפקד ב"אקסודוס" זכה פרי לשבחים על ארגון המעפילים להתנגדות שעוררה מודעות בינלאומית. מיכה היה בכיר המלווים שנשארו עם המעפילים כמפקד מטעם "ההגנה" על אוניית הגירוש "אמפייר רויאל", בדרכה לצרפת ומשם להמבורג. עם זאת, הוא ננזף על ידי [[שאול אביגור]] על הניסיון - שנכשל וכמעט ופגע ב[[עיתונאי]]ם - להפעיל [[מטען חבלה|חבלה]] באוניית הגירוש, שלא על דעת פיקוד המוסד לעלייה ב'.{{הערה|[http://www.palyam.org/Hahapala/Teur_haflagot/ujvMicha עדותו של פרי על מטען החבלה באוניית הגירוש "אמפייר רויאל"]}}.

במהלך [[מבצע מוות לפולש]] פיקד פרי על קרב הסחה אבוד ב[[משלטי חוליקאת]] (מצפון ל[[חלץ]] של היום), לאחר ש[[מג"ד|מפקד]] ''' הגדוד השביעי''' [[עוזי נרקיס]] וסגנו [[מאיר פעיל]] סירבו לפקד עליו. במהלך הקרב נקלעה מחלקה של אנשי [[גח"ל]] וחברי קיבוצים מהאזור, חסרי הכשרה קרבית, לאש כבדה של [[הצבא המצרי]] מטווח קצר, ונסוגה כשהיא משאירה 21 נפגעים בשטח. גופותיהם נמצאו ב[[קבר אחים]] לאחר כארבעה חודשים, עם כיבוש משלטי חוליקאת על ידי [[חטיבת גבעתי (תש"ח)|חטיבת גבעתי]] ב[[מבצע יואב]].

* [[נתן שחם]], '''ספר זיכרון למיכה פרי''', הוצאת פרטית, 2007