קאנוניזציה של כתבים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
←הקאנון היהודי: עריכה |
||
שורה 12:
לתהליך הקאנוניזציה של כתבי הקודש היהודיים לא היה תקדים בתולדות ה[[דת]]ות.
על פי [[חז"ל]],
תהליך האיסוף, המיון, האחדה והקידוש היה הדרגתי ונמשך מאות שנים. ראשונים זכו להתקדש חמשת חומשי תורה. הדים ראשונים לקאנוניזציה של התורה ניתן לקרוא כבר בתורה עצמה: {{ציטוטון|וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה לִכְתֹּב אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר עַד תֻּמָּם. וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית ה' לֵאמֹר. לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית ה' אֱלֹהֵיכֶם וְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד.|[[S:דברים לא|דברים לא, כד-כו]]}}. נדבך נוסף ואחרון בעריכת התורה והתקדשותה היה מעשה ידי [[עזרא הסופר]] וסיעתו ברוח שלטון ה[[כהונה]] שנקבע בימים ההם ב[[יהודה]] וצריך היה לסגל את חוקת-המדינה, התורה, אל טיפוס המדינה הכפופה כלפי חוץ ל[[ממלכת פרס#הממלכת האחמנית|ממלכת פרס]] ובעלת [[אוטונומיה]] דתית פנימית ובראשה [[הכהן הגדול]] ב[[ירושלים]].
שורה 20:
לדעת רוב החוקרים של ימינו חתימת הקאנון מתוארכת לשנת 70 לספירה בערך, זמן חורבן [[בית המקדש השני]], שהיווה אחד הזרזים לקאנוניזציה. זרז נוסף לחתימת המקרא הוא העובדה שבין השנים 300 לפני הספירה עד 150 לספירה, נכתבו [[ספרים חיצוניים]] [[כת|כיתתים]] שיצאו כנגד [[פרושים|היהדות הפרושית]] וה[[הלכה]] המקובלת (כמו קריאת תיגר ב[[ספר היובלים]] על [[הלוח העברי|לוח השנה]] המקובל), ועקב חששם של הפרושים כי ספרים אלו יוכרו כמקודשים הזדרזו לחתום את הקאנון ואף להוסיף ספרים אחרים שהיו שנויים במחלוקת, כגון [[קהלת]], [[שיר השירים]] ו[[מגילת אסתר]], ובלבד שלא להותיר את הסוגיה ללא הכרעה.
יש ספרים שנזכרים ב[[מקרא]] אך לא הוכנסו אליו לדוגמה - [[ספר הישר (מקרא)|ספר הישר]],{{הערה|לדעת חז"ל (ובעקבותיהם פרשו כך גם שאר הפרשנים המסורתיים), 'ספר הישר' הינו ספר בראשית, שקרוי כך על שם האבות שנקראים 'ישרים' (
הספרים שלא נכללו בקאנון נקראים [[הספרים החיצוניים|ספרים חיצוניים]], חלקם בעלי אופי כיתתי כמו ספר היובלים, [[מגילת מלחמת בני אור בבני חושך]], [[חזון עזרא]] ועוד, וחלקם בעלי אופי הקרוב ברוחו ליהדות הפרושית כמו ספר [[משלי בן סירא]].
| |||