ויקיפדיה

שמעון שרביט – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
עריכה כללית
שורה 1:
[[קובץ:פרופסור שרביט.JPG|ממוזער|שמאל]]
[[פרופ']] '''שמעון שרביט''' (נולד ב-[[7 ביולי]] [[1939]], [[כ' בתמוז]], [[ה'תמ"כ]]) הוא [[פרופסורבלשן]] לוחוקר של [[בלשנותלשון חכמים]]. משמש כיום והכ[[רקטור]] של [[המכללה האקדמית אשקלון]].
== ילדותו ==
 
==ביוגרפיה==
שמעון שרביט נולד לאליהו ועליזה שרביט,
תמ"כ, במחוז [[תאפילאלת]] שב[[מרוקו]], ביום [[כ' בתמוז]] [[תרצ"ט]] (7 ביולי 1939), ו[[העלייה ההמונית|עלה ארצה]] בראשית שנת תש"ט (1948) עם הוריו ועם שבעת אחיו ואחיותיו. המשפחה התיישבה בעיר [[רמלה]]. הוא למד בביה"ס הממלכתי-דתי "סיני". אביו, שהתייתם בגיל צעיר לא זכה ללימודים סדירים, ובכל זאת למד תורה בכוחות עצמו וכל שנותיו הוא שימש כשליח ציבור וכקורא בתורה, שלא על מנת לקבל שכר. הוא זכה לאריכות ימים מתוך בריאות טובה ודעת צלולה, ונפטר מן העולם בשיבה טובה בן כמאה וחמש.
 
שמעון שרביט נולד לאליהו ועליזה שרביט, במחוז [[תאפילאלת]] שב[[מרוקו]], , ו[[העלייה ההמונית|עלה ארצה]] בראשית שנת תש"ט (1948) עם הוריו ושבעת אחיו ואחיותיו. המשפחה התיישבה בעיר [[רמלה]]. הוא למד בביה"ס הממלכתי-דתי "סיני". אביו התייתם בגיל צעיר לא זכה ללימודים סדירים, ובכל זאת למד בכוחות עצמו ושימש כ[[שליח ציבור]] וכ[[קורא בתורה]]. הוריו של שמעוןשרביט שביקשוהועידו להועידואותו להיות 'כלי קודש' ([[מוהל]], [[שוחט]] ורבו[[רב]]), דאגו שהוא ילמד שילמד [[תלמוד]] והלכות שחיטה (כבר בהיותו בכיתות ז-ח) אצל רב מ[[משפחת אבוחצירא]], ואולם אופיו ונטיותיו הובילוהו לכיוון שונה לחלוטין, למסלול ה[[הוראה]] והחינוך. למעשה, משנות נערותו המוקדמותאולם הוא חלםהעדיף להיות מורה, ומחנך. אחריואחרי מאבק ממושך, הוא עבר ל[[ישיבה תיכונית|ישיבה התיכונית]] "נתיב מאיר" ב[[ירושלים]]., דבר זה לא היה אפשרי ללא עידודם וסיועםבסיועם של מנהל ביה"סבית הספר וראש מחלקת החינוך בעיריית רמלה, הרב ד"ר מנחם פרנקל, ושל מחנכו הנערץ, הד"ר שלמה וייסבליט.
 
שלושעם סיום לימודיו בישיבה נרשם שרביט לסמינר למדריכים ומורים  (של הסוכנות היהודית) שנותבבית ניסיוןוגן בהוראהבירושלים, הואשם זכההוסמך לתעודתכמורה "מורהלאחר מוסמך"שלוש שנים. את שירותו הצבאי עשה שרביט בנח"ל, ובמסגרת השל"ת  הוא שימש קומונר סניף "בני עקיבא" בכפרב[[כפר חסידים]], ועבד כמורה ומדריך חינוכי בכפר הנוער הדתי, כפר חסידיםשם. מנהל הכפר, המחנך אברהם (אויגן) מיכאליס, היהעודד לו לאב רוחני ועודדו לממש את שאיפתואותו לפנות ללימודים אקדמיים. בתקופת עבודתו במוסד נשא שרביט לאשה את חנה לבית אמויאל. הוא המשיך לעסוק בחינוך ובהוראה במוסד, וחנה שימשה אם-בית בפנימייה. היוםשרביט הם הוריםאב לשלושה ילדים (סמדר, בנימין ונועם), וסביםוסב לשישה נכדים.▼
== בחרותו ==
 
==קריירה אקדמית==
עם סיום לימודיו בישיבה נרשם שרביט לסמינר למדריכים ומורים  (של הסוכנות היהודית) בבית וגן בירושלים. וכעבור
▲שלוש שנות ניסיון בהוראה, הוא זכה לתעודת "מורה מוסמך".את שירותו הצבאי עשה שרביט בנח"ל ובמסגרת השל"ת  הוא שימש קומונר סניף "בני עקיבא" בכפר חסידים, ועבד כמורה ומדריך חינוכי בכפר הנוער הדתי, כפר חסידים. מנהל הכפר, המחנך אברהם (אויגן) מיכאליס, היה לו לאב רוחני ועודדו לממש את שאיפתו לפנות ללימודים אקדמיים. בתקופת עבודתו במוסד נשא שרביט לאשה את חנה לבית אמויאל. הוא המשיך לעסוק בחינוך ובהוראה במוסד, וחנה שימשה אם-בית בפנימייה. היום הם הורים לשלושה ילדים (סמדר, בנימין ונועם), וסבים לשישה נכדים.
 
== לימודיו האקדמיים ==
 
את לימודיו האקדמיים החל שרביט ב[[אוניברסיטת בר-אילן]] בשנת [[תשכ"ד]] במחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות (מקצוע ראשי) ובמחלקה לתנ"ך (מקצוע משני). מוריו המובהקים היו הפרופסורים [[יחזקאל קוטשר]], גב"ע צרפתי, [[מ"צ קדרי]], אהרן דותן ואוריאל סימון. את לימודיו לתואר השני הוא סיים בציון "מעולה", ואף על ה[[דיסרטציה]] שלו לתואר השלישי הוא זכה בציון "מעולה".
שורה 19 ⟵ 14:
שרביט זכה למלגת השתלמות מקרן "יד אבי היישוב" (תשכ"ט-תש"ל), שמימנה את יציאתו עם משפחתו להשתלמות באנגליה. הוא למד בלשנות כללית  ב[[אוניברסיטת לונדון]] וחקר כתבי-יד וקטעי גניזה רבים בספריות אנגליה: הספרייה  האוניברסיטאית של קיימברידג', ספריית הבודליאנה של אוקספורד וספריית המוזיאון הבריטי בלונדון. עם סיום הדוקטורט הוא זכה למענק למשך שלוש שנים (תש"ם- תשמ"ב) מקרן "ברכה" [מטעם המל"ג] למימון התקן שלו באוניברסיטת בר-אילן, ולמימון יציאתו לבתר-דוקטורט  בבוסטון. הוא השתלם ב[[אוניברסיטת הרווארד]] בבלשנות שמית ובבלשנות כללית.
 
שרביט עלה בסולם הדרגות  באוניברסיטת בר-אילן ובשנתבשנת תשנ"ג  הוא הגיע לדרגתמונה ל[[פרופסור מן המניין]].  כעבור קרוב לארבעים שנות הוראה הוא פרש (בשנת תשס"ה) במעמד של "פרופסור אמריטוס". שרביט לימד ב[[מכללת בית ברל]] בשנים תשל"ה- תשל"ט ותשמ"ב,  ושימש בה ראש החוג ללשון העברית. כמו כן לימד כמרצה אורח ב[[אוניברסיטת תל אביב]] בשנים תשמ"ג- תשמ"ה. הוא שימש מרצה אורח באוניברסיטת ברנדייס (ליד בוסטון), במכללה העברית בבוסטון ובקולג' היהודי בלונדון. ▼
== הוראה ומחקר אקדמיים ==
 
מחקריו של שרביט עוסקים בלשון חכמים (הגה, צורות, תחביר וסגנון), מסכת אבות, לשון התפילה, שיטות הניקוד הלא מסורתיות בימה"ב, אמצעים לשוניים וסגנוניים בספרות השו"ת וסוגיות בסוציו-לינגוויסטיקה. שרביט הוא חבר מלא באקדמיה ללשון העברית משנת תשנ"ט, ובשנים האחרונות  הוא חבר פעיל בוועדה למינוח במקצועות הביטוח.▼
▲שרביט עלה בסולם הדרגות  באוניברסיטת בר-אילן ובשנת תשנ"ג  הוא הגיע לדרגת [[פרופסור מן המניין]].  כעבור קרוב לארבעים שנות הוראה הוא פרש (בשנת תשס"ה) במעמד של "פרופסור אמריטוס". שרביט לימד ב[[מכללת בית ברל]] בשנים תשל"ה- תשל"ט ותשמ"ב,  ושימש בה ראש החוג ללשון העברית. כמו כן לימד כמרצה אורח ב[[אוניברסיטת תל אביב]] בשנים תשמ"ג- תשמ"ה. הוא שימש מרצה אורח באוניברסיטת ברנדייס (ליד בוסטון), במכללה העברית בבוסטון ובקולג' היהודי בלונדון.
 
עמיתיו ותלמידיו פרסמו לכבודו ספר יובל שכולל מאמרים בלשון חכמים והתחומים הנושקים לה. את הספר ערכו פרופ' אפרים חזן ופרופ' זהר ליבנת, והוא יצא בהוצאת משותפת של אוניברסיטת בר-אילן והמכללה האקדמית אשקלון בשנת  תשע"א. ▼
'''תחומי מחקריו''': לשון חכמים (הגה, צורות, תחביר וסגנון), מסכת אבות, לשון התפילה, שיטות הניקוד הלא מסורתיות בימה"ב,
▲אמצעים לשוניים וסגנוניים בספרות השו"ת וסוגיות בסוציו-לינגוויסטיקה. שרביט הוא חבר מלא באקדמיה ללשון העברית משנת תשנ"ט, ובשנים האחרונות  הוא חבר פעיל בוועדה למינוח במקצועות הביטוח.
 
שרביט ניהל את היחידה להבעה עברית ואולפן באוניברסיטת בר-אילן, וכן סייע לביסוס התוכניתהתכנית ללימודי תעודה בעריכה לשונית (פרופ' אמציה פורת עמד בראשה), שנוסדה ביוזמתם של פרופ' אהרן מירסקי ופרופ' יהודה פרידלנדר, מן המחלקהמהמחלקה לספרות עברית. בתקופת כתיבת הדיסרטציה שימש שרביט עוזר בכיר לראשי המחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות ( פרופ'הפרופסורים מ"צ קדרי ופרופ' גבוגב"ע צרפתי ), ועם קידומו האקדמי הוא  עמד בראשה במשך שלוש כהונות. שרביט עבד תקופה ממושכת כחוקר במכון למילונאות, בניהולם של המייסדים, פרופ'הפרופסורים יחזקאל קוטשר ושל פרופ' מומ"צ קדרי, ועם פרישת האחרון, הפך שרביט למנהלו המדעי של המכון.▼
בכל מקומות עבודתו נהרו אחריו סטודנטים ותלמידי מחקר, והוא זכה להעמיד תלמידים הרבה, שכתבו בהנחייתו עבודות מחקר לתואר השני ולתואר השלישי. מקצתם משמשים כמרצים באוניברסיטאות ובמכללות.
 
== תרומתותרומה לקהילה ולחברה ==▼
עמיתיו ותלמידיו פרסמו לכבודו ספר יובל:
▲מאמרים בלשון חכמים והתחומים הנושקים לה. את הספר ערכו פרופ' אפרים חזן ופרופ' זהר ליבנת, והוא יצא בהוצאת משותפת של אוניברסיטת בר-אילן והמכללה האקדמית אשקלון בשנת  תשע"א. 
 
שרביט לא הסתגר בארבע אמות של עבודתו האקדמית בהוראה ובמחקר, אלא תרם מזמנו במשך שנים רבות גם לקהילה ולחברה. הוא נשא הרצאות לציבור הרחב במסגרת פעילותם של ארגונים קהילתיים וחוגים חברתיים שונים. ומזההוא מעורב מזה שלושים שנה תופסת קהילתובקהילת "רמת אילן" (בגבעתב[[גבעת שמואל)]], מקום של כבוד בסדר יומו. הוא מרצהומרצה בה במועדי ישראל ובשבתות, הקיץ הארוכות והוא אף מקייםומקיים סדרת שיעורים בנושאים מגוונים:כמו המקרא ופרשניו הקלסיים, ספרות האגדה של חז"ל, מקורומקור המנהגים וגלגוליהם, מחשבת ישראל, פרקי אבות, ומנהיגותו של רמב"ם על פי איגרותיו. שרביט היה פעיל זמן מה במסגרת  הארגון "ברית יוצאי מרוקו". עד לפרישתו לגמלאות הוא היה  פעיל במסגרת "מרכז דהאן" (המרכז לחברה, תרבות וחינוך במורשת יהודי ספרד) שבאוניברסיטת בר-אילן, ובמשך מספר שנים אף עמד בראש הוועדה האקדמית שלו. שרביט שימש חבר בהנהלה הציבורית של הספרייה הלאומית בירושלים מאז שנת תשס"א, ואחר כך נתמנה חבר דירקטוריון הספרייה הלאומית (עד שנת תשע"א). ▼
== מינהל אקדמי ==
 
בשנת תשנ"ה נתמנה שרביט מטעם אוניברסיטת בר-אילן לשמש "ראש אקדמי" במכללה האזורית אשקלון, ולפקח על הלימודים בה. בראשית דרכה של המכללה, שרביט יחד עם מייסד המכללה ד"ר פינחס חליוה נדרשו לנהל מאמצי שכנוע רבים מול ראשי המחלקות באוניברסיטה, על מנת לקבל את הסכמתם לפתוח לימודי התמחות מלאים במקצועות כמו כלכלה ופסיכולוגיה. במרוצת הזמן הפכה המכללה האזורית למכללה האקדמית. בשנת תשס"ה, עם פרישתו לגמלאות מאוניברסיטת בר-אילן, הוא נבחר לשמש כרקטור המכללה. תחת שרביט המכללה התנתקה מאוניברסיטת בר אילן, וקיבלה היתר לפתוח שלושה עשר חוגים עצמאיים.
שרביט ניהל את היחידה
▲להבעה עברית ואולפן באוניברסיטת בר-אילן, וכן סייע לביסוס התוכנית ללימודי תעודה בעריכה לשונית (פרופ' אמציה פורת עמד בראשה), שנוסדה ביוזמתם של פרופ' אהרן מירסקי ופרופ' יהודה פרידלנדר, מן המחלקה לספרות עברית. בתקופת כתיבת הדיסרטציה שימש שרביט עוזר בכיר לראשי המחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות ( פרופ' מ"צ קדרי ופרופ' גב"ע צרפתי ), ועם קידומו האקדמי הוא  עמד בראשה במשך שלוש כהונות. שרביט עבד תקופה ממושכת כחוקר במכון למילונאות, בניהולם של המייסדים, פרופ' יחזקאל קוטשר ושל פרופ' מ"צ קדרי, ועם פרישת האחרון, הפך שרביט למנהלו המדעי של המכון.
 
בשנים האחרונות יזם שרביט שיתוף פעולה בין המכללה האקדמית אשקלון ובין מרכז דהאן של אוניברסיטת בר-אילן, בראשות ד"ר שמעון אוחיון. וכך נוסדו שני ערבי עיון משותפים המתקיימים במכללה: ערב העיון השנתי, "מליל הסדר ועד המימונה" (מורשת יהודי מרוקו), וערב העיון הדו-שנתי, "חידושים בחקר יהדות תימן"(מורשת יהודי תימן). בשלוש השנים האחרונות נוצרה שותפות של המכללה עם מרכז דהאן גם בקיום כינוסים בינלאומיים בנושאי חברה ויהדות, וכבר התקיימו שלושה כינוסים: באיטליה, בברזיל ובמקדוניה.▼
▲== תרומתו לקהילה ולחברה ==
 
== פרסומיו==▼
▲שרביט לא הסתגר בארבע אמות של עבודתו האקדמית בהוראה ובמחקר, אלא תרם מזמנו במשך שנים רבות גם לקהילה ולחברה. הוא נשא הרצאות לציבור הרחב במסגרת פעילותם של ארגונים קהילתיים וחוגים חברתיים שונים. ומזה שלושים שנה תופסת קהילתו "רמת אילן" (בגבעת שמואל) מקום של כבוד בסדר יומו. הוא מרצה בה במועדי ישראל ובשבתות הקיץ הארוכות והוא אף מקיים סדרת שיעורים בנושאים מגוונים: המקרא ופרשניו הקלסיים, ספרות האגדה של חז"ל, מקור המנהגים וגלגוליהם, מחשבת ישראל, פרקי אבות, ומנהיגותו של רמב"ם על פי איגרותיו. שרביט היה פעיל זמן מה במסגרת  הארגון "ברית יוצאי מרוקו". עד לפרישתו לגמלאות הוא היה  פעיל במסגרת "מרכז דהאן" (המרכז לחברה, תרבות וחינוך במורשת יהודי ספרד) שבאוניברסיטת בר-אילן, ובמשך מספר שנים אף עמד בראש הוועדה האקדמית שלו. שרביט שימש חבר בהנהלה הציבורית של הספרייה הלאומית בירושלים מאז שנת תשס"א, ואחר כך נתמנה חבר דירקטוריון הספרייה הלאומית (עד שנת תשע"א).
 
===ספריו===
== רקטור המכללה ==
 
#* לשון חכמים [= יחידה 3], פרקים בתולדות הלשון העברית, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה תשס"ב.▼
בעשרים השנים האחרונות תופסת המכללה האקדמית אשקלון מקום נכבד בחייו של שרביט. בשנת תשנ"ה נתמנה שרביט מטעם
#* מסכת אבות לדורותיה: מהדורה מדעית, מבואות ונספחים, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשס"ד. ▼
אוניברסיטת בר-אילן לשמש "ראש אקדמי" במכללה האזורית אשקלון, ולפקח על
#* לשונה וסגנונה של מסכת אבות לדורותיה, הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון, באר שבע תשס"ו. ▼
הלימודים, שהתקיימו באחריותה האקדמית. מאז הוא נעשה שותף לד"ר פינחס חליוה, המנכ"ל המייסד של המכללה, בפיתוחה ובקידומה. בראשית דרכם הם נדרשו לנהל מאמצי שכנוע רבים מול ראשי המחלקות באוניברסיטה, על מנת לקבל את הסכמתם לפתוח לימודי התמחות מלאים במקצועות המבוקשים והיוקרתיים, ובראשם כלכלה ופסיכולוגיה. במרוצת
#* פרקי מחקר בלשון חכמים, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשס"ח.▼
הזמן הפכה המכללה האזורית למכללה האקדמית. בשנת תשס"ה, עם פרישתו לגמלאות מאוניברסיטת בר-אילן, הוא נבחר לשמש "סגן נשיא לעניינים אקדמיים" במכללה האקדמית אשקלון (לאחרונה הוסב השם
#* תורת ההגה של לשון חכמים [נתקבל לפרסום בהוצאת האקדמיה ללשון ההעברית].▼
ל"רקטור"), ומאז הוא מקדיש את מיטב זמנו לפיתוחה האקדמי של המכללה.   
#* לשון וחברה – מבחר סוגיות בעברית הקלאסית והמודרנית [בהכנה].<br>▼
 
===עבודת עריכה===
תהליך הניתוק מאוניברסיטת בר-אילן, שנכפה
על המכללה מצד המועצה להשכלה גבוהה, והפיכתה למכללה אקדמית עצמאית, עבר בהצלחה
מרובה, בזכות הפעילות הנמרצת של ההנהלה הבכירה: הנשיא, פרופ' משה מני, הרקטור,
פרופ' שמעון שרביט, והמנכ"ל, ד"ר פינחס חליוה. בתוך עשור קיבלה המכללה היתר לפתוח שלושה עשר חוגים עצמאיים- הישג ללא תקדים,  ורובם ככולם כבר זכו להסמכה.
 
#* (עם מ"צ קדרי) מחקרים בלשון העברית ובספרות התלמודית (ספר זיכרון למנחם מורשת, רמת גן תש"ם)▼
המכללה מצויה בתנופה של התרחבות ושל ביסוס מעמדה האקדמי ובימים אלה היא עומדת לזכות באישור המל"ג לפתוח שתי תוכניות לתואר השני: קרימינולוגיה ועבודה סוציאלית. נשיאה החדש, פרופ' שלמה גרוסמן, משקיע מאמצים רבים לפיתוח תחום חדש: מדעי הבריאות. ההנהלה מצפה לקבל אישור לפתיחתם של שני החוגים הראשונים בתחום: החוג לבריאות הציבור והחוג לסיעוד.
#* (עם מ"צ קדרי) מחקרים בלשון העברית לתולדותיה (ספר יובל לגד בן-עמי צרפתי), רמת גן תשנ"ב. ▼
 
#* מחקרים בלשון העברית העתיקה והחדשה (ספר יובל למ"צ קדרי), רמת גן תשנ"ט. ▼
▲בשנים האחרונות יזם שרביט שיתוף פעולה בין המכללה האקדמית אשקלון ובין מרכז דהאן של אוניברסיטת בר-אילן, בראשות ד"ר שמעון אוחיון. וכך נוסדו שני ערבי עיון משותפים המתקיימים במכללה: ערב העיון השנתי, "מליל הסדר ועד המימונה" (מורשת יהודי מרוקו),וערב העיון הדו-שנתי, "חידושים בחקר יהדות תימן"(מורשת יהודי תימן). בשלוש השנים האחרונות נוצרה שותפות של המכללה עם מרכז דהאן גם בקיום כינוסים בינלאומיים בנושאי חברה ויהדות, וכבר התקיימו שלושה כינוסים: באיטליה, בברזיל ובמקדוניה.
#* (עם [[משה בר-אשר]] ומשה עמאר), קהילת פאס- אלף שנות יצירה, רמת גן תשע"ג.▼
 
#* (עם משה בר-אשר וירון הראל), זה משה האיש (ספר יובל למשה עמאר) [בדפוס]▼
▲== פרסומיו==
'''א. ספרים:'''
▲# לשון חכמים [= יחידה 3], פרקים בתולדות הלשון העברית, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה תשס"ב.
▲# מסכת אבות לדורותיה: מהדורה מדעית, מבואות ונספחים, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשס"ד.
▲# לשונה וסגנונה של מסכת אבות לדורותיה, הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון, באר שבע תשס"ו.
▲# פרקי מחקר בלשון חכמים, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשס"ח.
▲# תורת ההגה של לשון חכמים [נתקבל לפרסום בהוצאת האקדמיה ללשון ההעברית].
▲# לשון וחברה – מבחר סוגיות בעברית הקלאסית והמודרנית [בהכנה].<br>
'''בעריכתו:'''
▲# (עם מ"צ קדרי) מחקרים בלשון העברית ובספרות התלמודית (ספר זיכרון למנחם מורשת, רמת גן תש"ם)
▲# (עם מ"צ קדרי) מחקרים בלשון העברית לתולדותיה (ספר יובל לגד בן-עמי צרפתי), רמת גן תשנ"ב.
▲# מחקרים בלשון העברית העתיקה והחדשה (ספר יובל למ"צ קדרי), רמת גן תשנ"ט.
▲# (עם [[משה בר-אשר]] ומשה עמאר), קהילת פאס- אלף שנות יצירה, רמת גן תשע"ג.
▲# (עם משה בר-אשר וירון הראל), זה משה האיש (ספר יובל למשה עמאר) [בדפוס]
 
== קישורים חיצוניים ==
 
* "[http://www.itu.org.il/?CategoryID=1258&ArticleID=10133 האם לא ידעה לקרוא- הבן פרופסור", אתרוג- כתב עת לענייני חינוך, יהדות וחברה, גיליון 32 (תשס"ו)]. ▼
*[http://hebrew-academy.huji.ac.il/Pages/default.aspx אתר האקדמיה ללשון העברית]
* {{הספרייה הלאומית|שרביט, שמעון|Sharvit, Shimon}}▼
 
* {{רמב"י|שרביט, שמעון|Sharvit, Shimon}}▼
▲*"[http://www.itu.org.il/?CategoryID=1258&ArticleID=10133 האם לא ידעה לקרוא- הבן פרופסור", אתרוג- כתב עת לענייני חינוך, יהדות וחברה, גיליון 32 (תשס"ו)].
▲*{{הספרייה הלאומית|שרביט, שמעון|Sharvit, Shimon}}
▲*{{רמב"י|שרביט, שמעון|Sharvit, Shimon}}
 
[[קטגוריה:בלשנים ישראלים]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/שמעון_שרביט"