|
בתקופה הצלבנית התחדשה ההתיישבות במפרץ עתלית, ובתקופה זו היה האזור בשיא תפארתו. תחילת ההתיישבות הצלבנית באזור הייתה עם הקמתו של [[מבצר דטרוא]] - מצד קטן שתכליתו הייתה אבטחת עולי הרגל הנוצרים בדרכם מ[[עכו]] ל[[ירושלים]], ומניעת ההתקפות המוסלמיות על שיירות הצלבנים שנעו ברצועת החוף הצרה שממערב לרכס הכרמל. המעבר הצר זימן את התקפותיהם של המוסלמים החל מרגע הגיעם של הצלבנים לארץ ישראל בשנת [[1099]], אולם רק לאחר פציעתו במקום של המלך [[בלדווין הראשון מלך ירושלים|בלדווין הראשון]], שנפל קורבן עם שיירתו להתקפת פתע מוסלמית, הוקמה בשנת [[1103]] המצודה הקטנה.
במשך יותר ממאה שנים הייתה מצודת דטרוא נקודת היישוביישוב הצלבניצלבנית הבודדהבודדה באזור. תחילת ההתיישבות המאסיבית בעתלית החלה בשנת [[1217]] החלה התיישבות צלבנית מסיבית בעתלית, והייתהשהייתה תגובת נגד בהולה להקמתו של המבצר המוסלמי החזק ב[[הר תבור|הר התבור]]. בנייתו של המבצר המוסלמי, ששימש כבסיס נוחבסיס לפשיטות מוסלמיות על רצועת החוף הצרה שבידי הצלבנים, הרתיעה את שליטי הממלכה הנוצרית, אשר החליטו, וזאת כדי להרתיע את המוסלמים מלתקוף, לבנות שני מבצרימבצרים ענקגדולים משלהם - קיסריהבקיסריה ועתליתובעתלית.
סיבה נוספת אשר נזכרת בספרי ההיסטוריה מהתקופה היאהייתה רצונם של הצלבנים לבנות מבצרים אשר ישמשו בסיס להתקפה שתביא לכיבושה של ירושלים מידי המוסלמים, אולם התקפה שכזו מעולם לא יצאה אל הפועל. כמו כן, הוזכר רצונם של הטמפלרים לעזוב את הבירה עכו, ולבנות לעצמם מבצר עצמאי ומבודד, בדומה למבצר ה[[מונפור (מבצר)|מונפור]] הטבטוני שהחלשבנייתו נבנההחלה מספר שנים מאוחר יותר.
עם קבלת ההחלטה על הקמת המבצר קרא מלך ממלכת ירושלים [[ז'אן דה בריין]] לכל שליטי אירופה לבוא ולקחת חלק במפעל הבניההבנייה המקודש. קריאתו של המלך התקבלה בעיקר בקרב אבירי המסדרים הצבאיים, ובפברואר שנת [[1218]] החלו בנאיו של המלך, יחד עם אבירי [[המסדר הטבטוני|אבירי המסדר הטבטוני]] ווהאבירים ה[[מסדר אבירי היכל שלמה|האבירים הטמפלריםטמפלרים]], בבניית המבצר, בניהולו של אביר פלמי בשם גוטייה דה האבן. בבניית המבצר לקחו חלק גם מספר גדול יחסית של עולי רגל נוצרים ופליטי מסעי הצלב הכושלים, ועם השלמת הבניההבנייה ב-[[15 באפריל]] [[1218]] נקרא המקום על שם עולי רגל אלו - Castellum Peregrinorum, ([[לטינית]]: "מבצר עולי הרגל").
הקמת המבצר נזכרת בחיבורו של ההיסטוריון אוליבר מפדרבורן, "ההיסטוריה של דמיאטה":
: "הטמפלרים, יחד עם גוטייה דה האבן, ובסיוען של קבוצות עולי רגל והמסדר הטבטוני, החלו בהקמת "מבצר עולי הרגל", במקום שהיה ידוע לפנים כ'דיסטריקטום', במחוז קיסריה, בין חיפה לקיסריה.
: כף גבוה ורחב מזדקר אל תוך הים ומבוצר באופן טבעי בסלעים מכל צידיוצדיו. במשך שישה שבועות, בשעה שהוקמו הביצורים בקיסריה, עמלו האבירים במקום, עד שנתקלו בשרידיה של חומה ארוכה ועבה. הם גילו שם מטבעות מסוג שטרם נראה כמותו. מטבעות אלו הוענקו להם על ידי המשיח כדי לכסות את הוצאותיהם.
: מאוחר יותר, בעת שחפרו בשטח החולות בפנים, נתקלו בקיר נוסף, ומים רבים זרמו בשטח שבין החומות..."
מכתביו של אוליבר מפדרבורן, ניתן ללמוד על מבנהו הראשוני של המבצר כמו גם על שני אירועים שנתפסו כניסייםכ[[נס]]יים במהלך בנייתו. הראשון - מציאתו של אוצר מטבעות (ככל הנראה מטבעות פינקייםפיניקיים) אשר שימש לכיסוי הוצאות הבנייה המרובות, והשני - גילויים של שני מעיינות אשר סיפקו מים זכיםשתייה לבונים ומאוחר יותר לתושבי המבצר. ההיסטוריון מתאר אף כי בעת הבניההבנייה נתקלו האבירים בשרידי יישוב קדום (ככל הנראה עתלית הפיניקית) והשתמשו באבנים המסותתות שמצאו לבניית המבצר.
לפני הקמת המצודה המבוצרת בנו הצלבנים חומה חיצונית, אשר הקיפהשהקיפה את חצי האי, והכילה בתוכהוכללה מספר מגדלי שמירה, ביניהם מבצר דטרוא. מחוץ לחומה החיצונית נכרה [[חפיר]].
[[קובץ:Athlit fortress 7.JPG|שמאל|ממוזער|250px|המבצר הצלבני]]
| 