|
'''טריטוריאליזם''' היה שמה של גישה מקבילה ל[[ציונות]] ששאפה להשיג טריטוריה ל[[יהודים]], לאלאו דווקא ב[[ארץ ישראל]], ובה יתקיימו חיים [[אוטונומיה|אוטונומיםאוטונומיים]] לאומיים. לטריטוריה זו, שתהיה המתאימה ביותר לצורכי היהודים, הם יהגרו יהודים ממקומות שונים בעולם ויקימו לעצמם בית לאומי. הטריטוריאליזם מנוגד ל[[אוטונומיזם]] - הגישה הרואה ב[[יהדות]] ישות רוחנית וביהודים עם בלי ארץ, ושואפת לאוטונומיה משפטית ועצמאות רוחנית של היהודים במקום מושבם.
==הקמת מדינה כחלק מארצות-הברית==
נסיוןניסיון מעשי ראשון (שכשל) להקים מדינה יהודית שלא בארץ ישראל נעשה בראשית [[המאה ה-19]] על ידי היהודי האמריקני [[מרדכי מנואל נח]] יהודי-אמריקני. הוא רכש את האי [[גרנד איילנד]] הנמצא ליד [[מפלי הניאגרה]] קרוב לגבול עם [[קנדה]] וקרא בשנת [[1825]] ליהודים להתיישב בו כדי להקים מדינה בשם "[[אררט (מדינה ליהודים)|אררט]]" שתשתלב בתוך [[ארצות-הברית של אמריקה]].
==תוכנית אוגנדה==
[[קובץ:Israel Zangwill.jpg|שמאל|ממוזער|114px|[[ישראל זנגוויל]]]]
אף ש[[תיאודורבנימין זאב הרצל|הרצל]] האמין שמקומו של העם היהודי בארץ ישראל, הוא הציע את הפתרון הטריטוריאליסטי המפורסם ביותר, [[תוכנית אוגנדה]], בראשית המאה ה-20 (שאכן הוגדר כ"מקלט לילה" - פתרון זמני דחוף למצוקות היהודים). תוכנית אוגנדה ריכזה סיעה טריטוריאליסטית גדולה ב[[ההסתדרות{{ה|הסתדרות הציונית]]}}. הבריטים שקלו את האפשרות להעניק ליהודים חלקת קרקע באזור אוגנדה. ההצעה עלתה לדיון בקונגרס הציוני ועוררה ויכוח גדול. בסופו של דבר, היא ירדה מעל לפרק.
==ישראל זנגוויל והתנועה הטריטוריאליסטית==
==ביקורת הטריטוריאליסטים על הציונות==
בספרו על הטריטוריאליסטים כתב [[אליהו בנימיני]], כי:
{{ציטוט|תוכן=הטריטוריאליסטים מאשימים את רוב מנהיגי התנועה הציונית על שלא בחלו, לדעתם, בכל אמצעי כדי להוסיף מכשול ולהפריע לכל משא-ומתן שהחל בו ארגון הגירה יהודי כלשהו בין שתי מלחמות-עולם, בתקופת מלחמת העולם השניה ואף לאחריה. ''[הם חזרו והעלו האשמות קשות]'' ״כלפי ההסתדרות הציונית ומנהיגיה, על תעמולתם, הפרעותיהם והתערבויותיהם נגד העשייה הטריטוריאליסטית ועל חוסר המעש ואי-רגישות שאיפיינו, לדעתם, את המפלגות הציוניות בעומדן מול האסון הממשמש ובא על יהדות אירופה.}}
| 