התיישבות האלף – הבדלי גרסאות

בישיבות [[הוועד הפועל הציוני|הוועד הפועל]] ומועצת הסוכנות, אשר התכנסו ב[[לונדון]] בחודש מרץ [[1930]], הוגשה הצעתה של [[ועדת וילקנסקי]] (בראשות [[יצחק וולקני-אלעזרי|יצחק אביגדור אלעזרי-וולקני-וילקנסקי, (א' ציוני)]], אשר דיברה על התיישבות של 1,500 משפחות באזור גידול ה[[הדרים]], בקרקעות [[קרן קיימת לישראל]], במשך שלוש השנים הבאות, בתקציב של כ-260 [[לירה ארץ ישראלית|לא"י]] ליחידה. במסגרת מושב הסוכנות בלונדון הוחלט על הקמת דירקטוריון לחברת ההתיישבות וועדה מצומצמת לשם יישומה. חברי הוועדה היו: פ'פאול זינגר (כנציג "החברה הכלכלית לא"י"), ד"ר [[ארתור רופין]], ד"ר ב' כמן, [[הארי סאקר]] (נציג הסוכנות), [[אברהם הרצפלד]] ו[[לוי אשכול|לוי שקולניק (אשכול)]] (נציגי [[המרכז החקלאי]]). הדירקטוריון הוציא פרוספקט "לייסוד חברת אשראי להתיישבות פועלים 1930". בהקדמה נכתב כי החברה הוקמה בהון של 200,000 לא"י וכי מטרתה להוציא לפועל בזמן הקצר ביותר, ועד כמה שאפשר במשך שנת [[1930]], התיישבות אלף [[משפחה|משפחות]] [[פועל]]ים על קרקע של הקק"ל. התוכנית כללה סכום של 580 אלף לא"י הנחוץ להתיישבות אלף משפחות. מתוך סכום זה תשקיע החברה סכום של 350 אלף לא"י. דווקא החלק הציוני בסוכנות דרש לצמצם את התוכנית, להעמידה על אלף משפחות בלבד ולהגדיל בתמורה את התקציב לכל המשפחה ל 350 לא"י, לאחר שהתברר במרכז החקלאי כי זהו פחות או יותר המספר הריאלי של ציבור הפועלים המעוניין בהתיישבות מסוג זה. בישיבה זו התקבלה ההחלטה על יישום מפעל התיישבות האלף.{{הערה|רינה אידן, '''ההתיישבות היהודית בשרון התיכון בין השנים 1929–1939''', עבודת דוקטור, (ארכיון המוזיאון לתיעוד תל מונד), ירושלים: [[האוניברסיטה העברית]], 1999, עמ' 54.}}

בתקופת [[העלייה הראשונה]], נעשה ניסיון דומה ל"התיישבות האלף", כאשר חברי [[אגודת האש]] של [[מינסק]] הקימו יישוב מטעים ב[[עין זיתים]], ליד [[צפת]].{{הערה|[[אפרים תלמי|אפרים]] ו[[מנחם תלמי]], '''לקסיקון ציוני''', תל אביב: ספרית מעריב, 1982, עמ' 129.}}

'''התיישבות האלף''' הוצעה לראשונה על ידי [[לוי אשכול]] (שקולניק) בבוועידתבוועידת [[הפועל הצעיר]] שהתכנסה ב-[[1926]]. שקולניק, שחזר באותה עת מסיור ב[[יוון]], היה תחת השפעת המבצע שהתנהל שם ליישוב המוני וזול של עקורים יוונים מ[[טורקיה]]. את הצעתו העלה בהקשר להתיישבות זולה של פועלי המושבות ב[[עמק זבולון]]. לימים אומץ שם זה לתוכנית התיישבות של פועלי המושבות באזור גידול ההדרים, שאותה יזם המרכז החקלאי והגיש למחלקת ההתיישבות. בקיץ 1927 יזם המרכז החקלאי תוכנית להתיישבות אלף משפחות של פועלים, אשר המתינו, חלקן שנים אחדות, לתורן להתיישבות.