צבא קוואנטונג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←פעולות עצמאיות: תיקון קישור |
|||
שורה 12:
אף על פי שצבא קוואנטונג היה כפוף למפקדה הכללית הקיסרית ולמטה הכללי של הצבא נטלו מפקדיו תחום נרחב של פעילות [[אוטונומיה|אוטונומית]]. קצינים זוטרים מקרב הצבא תכננו וביצעו את ה[[רצח פוליטי|התנקשות]] ב[[מצביא]] [[צולין צ'אנג]] ב-[[1928]]. לאחר מכן, בהשראת עיקרון ה[[גקוקוג'ו]] (״הנמוך שולט בגבוה״), תכננה הנהגת הצבא את [[תקרית מוקדן]] שהובילה ל{{ה|פלישה היפנית למנצ'וריה}} ב-[[1931]], בניגוד גמור להוראות מפורשות מההנהגה הפוליטית והצבאית ב[[טוקיו]]. בעומדה בפני עובדה מוגמרת, תמכה המפקדה הקיסרית בלית ברירה בפעולות צבא קוואנטונג, ושלחה תגבורת על מנת להרגיע את האזור. הצלחת התוכנית הביאה לכך שצבא קוואנטונג לא נענש על אי-ציות אלא קיבל חיזוק מצד ההנהגה.
עם ייסוד [[מנצ'וקוו]] ב-[[1932]] מילא צבא קוואנטונג חלק מרכזי במנהל הפוליטי של המדינה החדשה, כמו גם בהגנה עליה. מפקד הצבא החזיק בו זמנית במשרת [[שגריר]] יפן במנצ'וקוו. מכיוון שצבא קוואנטונג ניהל את הפן הפוליטי והכלכלי של מנצ'וקוו היה מפקד הצבא מעין [[נציב עליון]] במדינה, בעל סמכות לאשר או לבטל כל פקודה של קיסר מנצ'וקוו, [[
לאורך השנים מהפלישה למנצ'וריה גדל צבא קוואנטונג. ב-[[1941]] הגיע מספר החיילים בו ל-700,000 ומפקדתו עברה לעיר [[צ'אנגצ'ון]]. צבא קוואנטונג היה אחראי גם על הקמת, אימון וציוד [[הצבא הקיסרי של מנצ'וקוו]].
| |||