שלמה ענבר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←פתיח: הגהה, עריכה קלה; כדאי לזכור לשים נקודה לפעמים (ולא רק פסיק) |
|||
שורה 26:
לאחר המלחמה נשלח ל[[ארצות הברית]] וסיים בהצטיינות קורס קציני קשר מתקדם של [[הצבא האמריקאי]]. עם שובו עבר קורסי [[חיל השריון הישראלי|שריון]], וב-1958 התמנה לקצין קשר של [[גיסות השריון]]. יצא ללימודי [[הנדסת אלקטרוניקה]] ב[[הטכניון|טכניון]], וב-[[1966]] מונה לסגן קצין קשר ראשי, תפקיד בו שימש ב[[מלחמת ששת הימים]]. לאחר המלחמה מונה לצוות בראשותו של [[אברהם אדן]] שעסק בפיתוח [[קו בר-לב]] והקים את רשת הקשר של המעוזים.
בשנת [[1969]] התמנה לראש מחלקת ארגון ובקרה של [[אגף האפסנאות]] ולאחר מכן עבר ל[[אגף המודיעין]] ועמד בראש [[יחידה 848]] (לימים [[יחידה 8200]]). בתקופתו בפיקוד הוגדלו משמעותית תקציבי היחידה, וגויסו לשורותיה מהנדסים רבים וכוח אדם איכותי נוסף. בשנת [[1972]] חזר ל[[חיל הקשר]] והתמנה לקצין קשר ראשי, תפקיד בו כיהן בתקופת [[מלחמת יום הכיפורים]]. על פי עדותו, לפני המלחמה העריך
בסיום תפקידו ב-[[1975]] התכוון להשתחרר ולעבור לעבוד כמנכ"ל [[דואר ישראל|הדואר]], אך הרמטכ"ל [[מוטה גור]] ו[[שר הביטחון]] [[שמעון פרס]] החליטו לקדמו לדרגת [[אלוף]] ולמנותו לראש [[ מפא"ת|יחידת המחקר והפיתוח]] ב[[משרד הביטחון]]. הוא היה נציג מערכת הביטחון בהדרכה ובקידום [[צבא איראן|הצבא האיראני]] בתקופת ה[[שאה]] [[מוחמד רזא שאה פהלווי|פהלווי]], כולל אסטרטגיה שדגלה בפיתוח טילים מתקדמים{{הערה|ראיון עם שלמה ענבר בתוכנית [[על אזרחי]]}}. ב-1977 מונה ל[[נספח צה"ל]] ב[[וושינגטון]] וב[[קנדה]]. השתחרר מצה"ל ב-[[1981]].
|