אימפריאליזם מודרני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חכמת האלון (שיחה | תרומות) |
חכמת האלון (שיחה | תרומות) |
||
שורה 10:
#'''גורמים [[דמוגרפיה|דמוגרפיים]]''' - [[תוחלת חיים|תוחלת החיים]] באירופה ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] עלתה באופן תלול ותמותת התינוקות ירדה בצורה ניכרת, דבר שהוביל לצפיפות אוכלוסין במדינות המפותחות. מדינות רבות (כמו [[איטליה]] שכבשה את [[לוב]], בין השאר, מן הסיבה הזאת) ראו בכיבוש מושבות מעבר לים פתרון יעיל לעודפי אוכלוסיה.
#'''גורמים [[תרבות|תרבותיים]]''' - האימפריאליזם הוביל, פעמים רבות, לסבל רב לאוכלוסייה המקומית. להגנתן טענו המדינות שהן מביאות את הקידמה, ה[[תרבות]], השפה, ה[[השכלה]], ו[[רפואה]] מפותחת למקומות נכשלים ומפגרים.
#'''גורמים [[פוליטיקה|פוליטיים]]''' - זהו למעשה הגורם המרכזי שהניע את האירופאים. התנועות ה[[לאומנות|לאומניות]] ראו בהשתלטות על מושבות מטרה בפני עצמה כביטוי לגאווה [[לאומיות|לאומית]]. לפי תפישה זו ככל שמדינה משתלטת על עוד ועוד שטח היא הופכת חשובה ומרשימה וראויה למשול בנתחים נרחבים מהעולם. בנוסף, ה[[מיליטריזם]] שרווח באותה תקופה ראה במושבות עורף כלכלי בשעת מלחמה ומאגר אפשרי לכוח צבא בעת הצורך. יתרה מכך, בתקופה זו התפתחה תפיסה אשר לפיה מעניקות המושבות הגנה למעצמה האימפריאליסטית עצמה מכיוון שהן משמשות כמוקדים אסטרטגים במקרה של מלחמה. היו גם שראו בכיבוש פתרון למאבק ה[[דיפלומטיה|דיפלומטי]] באירופה של לפני [[מלחמת העולם הראשונה]] לפיו מוטב למעמצות אירופה "להוציא" את יצר התחרות בינהן על כיבוש מושבות הרחק משטחי אירופה.
#'''גורמים [[מדע|מדעיים]]''' - הכיבוש היווה כר פורה לתגליות מדעיות בתחומים רבים. כך, למשל, התפתחה ה[[גאוגרפיה]] רבות בתקופה זו הודות להקלת הגישה למקומות נידחים.
#'''גורמים [[דת|דתיים]]''' - בתקופה זו חלה נסיגה במעמד ה[[נצרות]]. שליחת [[מיסיון|מיסיונרים]], שפעמים רבות היו הראשונים שיצאו למסע אימפריאליסטי, הייתה הזדמנות לשקם את מעמדה ברחבי העולם ע"י ניצור המוני של אוכלוסיות ילידות.
| |||