רגישות ללקטוז – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 15:
}}
[[קובץ:LacIntol-World2.png|שמאל|ממוזער|350px|מפה של השכיחות העולמית של רגישות ללקטוז]]
'''רגישות ללקטוז''' (בלועזית: היפולקטאזיה, Hypolactasia) היא [[תסמונת]] קלינית המאופיינת בחוסר היכולת לעכל [[לקטוז]] בצורה מיטבית. כשני שלישים מהגזע האנושי סובלים מהתופעה, אף כי באירופה מדובר רק בכחמישית מהאוכלוסיה{{הערה|[http://www.slate.com/articles/health_and_science/human_evolution/2012/10/evolution_of_lactose_tolerance_why_do_humans_keep_drinking_milk.html "The Most Spectacular Mutation in Recent Human History"],{{כ}} 23 באוקטובר 20132012, באתר Slate}}.
 
== ההסבר הביוכימי לתופעה ==
שורה 22:
עיכול הלקטוז מתבצע בעזרת ה[[אנזים]] [[לקטאז]], המפרק את הסוכר לקטוז למרכיביו, [[גלוקוז]] ו[[גלקטוז]]. בשל המחסור באנזים זה הלקטוז אינו מתפרק במעי הדק והוא עובר אל [[המעי הגס]] ומפורק שם על ידי [[חיידקים]] ל[[חומצה לקטית]], גז [[מתאן]] וגז [[מימן]]. החומצה הלקטית והלקטוז הבלתי מפורק גורמים למעי לספוח אליו יותר מים, דבר העלול לגרום ל[[שלשול]], ואילו המתאן והמימן יוצרים הצטברות גזים שעלולה לגרום נפיחות וכאבי בטן. תסמינים אלה נוצרים ב[[מערכת העיכול]] בלבד ואינם מערבים [[תגובה חיסונית]], זאת בניגוד ל[[אלרגיה לחלב|אלרגיה לחלבון החלב]] שהיא תגובה [[אימונולוגיה|אימונולוגית]] לאחד או יותר מחלבוני החלב.
 
המצב ניתן לאבחון קליני על ידי בדיקת רגישות ללקטוז, בדיקת נשימה למימן או בדיקת [[חומציות]] ה[[צואה]]. רוב הרגישים ללקטוז יכולים לשתות ככוס חלב אחת ביום ללא תסמינים חריפים.{{הערה|1=[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=PubMed&list_uids=1234085&dopt=Abstract "מחקר יפני משנת 1975 המציין כי רגישות ללקטוז בעת שתיית 200 מ"ל חלב מופיעה אצל 19% בלבד מאוכלוסיית יפן."]}}.
 
הסימפטומים של אי-סבילות ללקטוז מופיעים לאחר צריכה של חלב ומוצרי חלב ונעלמים לאחר הפסקת הצריכה.{{הערה|1=רגישות ללקטוז ? - לא חייבים לוותר על מוצרי חלב - [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4014358,00.html "רגישות ללקטוז? - לא חייבים לוותר על מוצרי חלב"]}}.
 
אי סבילות מוחלטת ללקטוז נקראת [[אלקטזיה]] ובמקרה שתינוק או אדם סובל ממחלה זו גם תזונה דלת לקטוז לא תעזור ועליו להימנע לחלוטין ממאכלים הכוללים לקטוז.
 
==שכיחות==
כ-18%-15% מהאנשים בתרבות המערב סובלים מרגישות ללקטוז (סוכר החלב), רגישות זו מתפתחת לרוב אחרי גיל 15-14. היא נובעת מירידה הדרגתית שחלה עם השנים בכמות ובבפעילות האנזים לקטאז, שמפרק את הלקטוז ומאפשר את ספיגתו בגוף,{{הערה|1=בריא לאכול ביצים, מלח וחלב? 8 מזונות במחלוקת [ynet http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4128389,00.html "בריא לאכול ביצים, מלח וחלב? 8 מזונות במחלוקת"]}}. בנוסף, מרבית אוכלוסיית סין ויפן, מרבית אוכלוסיית אפריקה שמדרום לסהרה וחלק ניכר מאוכלוסיית הילידים של דרום אמריקה סובלים מרגישות ללקטוז.
בנוסף, מרבית אוכלוסיית סין ויפן, מרבית אוכלוסיית אפריקה שמדרום לסהרה וחלק ניכר מאוכלוסיית הילידים של דרום אמריקה סובלים מרגישות ללקטוז.
 
על פי מסקנות נייר העמדה של המכון הלאומי לבריאות בארצות הברית (NIH), שפורסם בפברואר 2010, מרבית האנשים בתרבות המערבית בעלי ספיגה לקויה של לקטוז אינם סובלים מאי סבילות ללקטוז ברמה קלינית.{{הערה|שם=autogenerated1|1=[http://consensus.nih.gov/2010/lactose.htm NIH Consensus Development Conference - Lactose Intolerance and Health, February 2010]}}