רגישות ללקטוז – הבדלי גרסאות

כמו מרבית היונקים האחרים, עד ל[[המהפכה הנאוליתית|מהפכה החקלאית]] שהחלה לפני כ-12,000 שנים במזרח התיכון, גם האדם חדל ליצר לקטאז לאחר גיל הינקות. בחברות אנושיות שמעולם לא עברו מהפכה חקלאית בני האדם עדיין חדלים ליצר לקטאז כשהם עוברים את גיל הינקות. אולם בחברות שמוצאן מחקלאים קדומים שהחזיקו בהמות חולבות (כ[[צאן]] ו[[בקר]]) אירעו [[מוטציה]] או אף כמה מוטציות שונות, אשר בתהליך [[ברירה טבעית]] הפכו לשליטות באותן אוכלוסיות. המוטציות הללו פעלו לטובת פרטים ששמרו על יכולת לעכל חלב ומוצריו עד גיל מאוחר ואפילו במשך כל חייהם. היכולת הזו נחשבת לאחד הגורמים לעלייה הדמוגרפית של [[התקופה הנאוליתית]]{{הערה|Vigne, J. D. (2008). [http://link.springer.com/chapter/10.1007/978-1-4020-8539-0_8 Zooarchaeological aspects of the Neolithic diet transition in the Near East and Europe, and their putative relationships with the Neolithic demographic transition]. In The Neolithic demographic transition and its consequences (pp. 179-205). Springer Netherlands.}}. ▼