גבעון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1קריית, \1ממצא |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=עיר קדומה בכנען}}
{{מיקום מפורט בישראל|שם=גבעון|רוחב=31.8480824|אורך=35.1871623|כותרת=כן}}
'''גִּבְעוֹן''' הייתה, על-פי [[ספר יהושע]] אחת מארבע ערי ה[[חיווי]] ב[[כנען]]: "וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְ[[הכפירה|הַכְּפִירָה]], וּ[[בארות|בְאֵרוֹת]] וְ[[
==תולדות העיר==
שורה 19:
מקובל לזהות את גבעון המקראית עם הכפר ה[[פלסטינים|פלסטיני]] [[אל ג'יב]] ששימר את שמה. זיהוי זה נתמך במציאת 63 מרתפי יין מ[[המאה ה-8 לפנה"ס|המאה השמינית]] ו[[המאה ה-7 לפנה"ס|השביעית]] לפנה"ס, כאשר כתובות ב[[עברית]] על כדי היין מאששות את זיהוי המקום כגבעון. פריצ'רד, אשר חפר במקום בשנת [[1956]] פרסם מאמרים על הפקת יין לייצוא בגבעון, הכתובות בעברית, מרתפי היין החצובים בסלע ומפלשי המים המתוכננים היטב, שסיפקו לעיר את מימיה.
ארכאולוגים מעריכים כי האתר היה מיושב ב[[תקופת הברונזה]] המוקדמת ובמרבית תקופת הברונזה התיכונה (בערך [[3000 לפנה"ס|3000]] עד [[1550 לפנה"ס|1550]] לפנה"ס). משלהי תקופת הברונזה המאוחרת (1550 עד [[1200 לפנה"ס|1200]] לפנה"ס), התקופה בה (על פי חלק מהחוקרים) נכבשה כנען בידי בני-ישראל, אף שלא נמצאו שרידי ישוב בתל, נמצאו בקברים קדומים יותר כלי חרס המאפיינים תקופה זו. בניגוד לעולה מהממצאים הארכיאולוגיים, במקרא מתוארת גבעון כעיר גדולה מאוד בתקופה זו: "וַיִּירְאוּ מְאֹד כִּי עִיר גְּדוֹלָה גִּבְעוֹן, כְּאַחַת עָרֵי הַמַּמְלָכָה; וְכִי הִיא גְדוֹלָה מִן-הָעַי, וְכָל-אֲנָשֶׁיהָ גִּבֹּרִים" (יהושע י, ב).
|