אהרן מטיטיוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
רבי ברוך ממז'יבוז' נפטר שנים אחריו
שורה 1:
רבי '''אהרן מטיטיוב''' (או '''רבי ארל'י מטיטיוב''', [[ט"ו בטבת]] [[ה'תק"ס]] (בערך), [[1800]]{{הערה|[[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]], '''החסידות מדור לדור''' כרך א', פרק "מייסד החסידות רבי ישראל בעל שם טוב". ב"החסידות" 1977 מציין אלפסי את התאריך [[ה' בטבת]] [[תקפ"ט]].}}) היה מאושיותנכדו תנועתשל החסידות[[הבעל אףשם שלא שימש כאדמו"רטוב]].
 
==ביוגרפיה==
בנו של רבי [[צבי בן הבעל שם טוב]]. הוא היה נכדו המבוגר ביותר של [[הבעל שם טוב]], מבוגר מבני דודתו [[אדל בת הבעל שם טוב]]: רבי [[משה חיים אפרים מסאדילקוב]] ורבי [[ברוך ממז'יבוז']]. הוא גם האריך ימים יותר משאר נכדי הבעל שם טוב בני דורו ותלמידיו, ולכן בסוף ימיו היה אבן שואבת בתנועה החסידית, כשריד תלמידי הבעל שם טוב{{הערה|הגר, '''אבן ישראל''', עמ' פט.}}.
 
ישב ב[[קונסטנטין-ישן]] וסבל מקשיי [[פרנסה]]. לפי המסורת החסידית, נבעה עניותו מאידאולוגיה ששללה קנינים גשמיים{{הערה|אליעזר עמנואל הלוי הורוויץ, '''בוצינא דנהורא''', ירושלים, תשס"ז, עמ' קיב.}}. הוא התפרסם בין החסידים כ"[[בעל מופת]]"{{הערה|אלפסי. החסידות שם.}}. לאחר מכן עבר להתגורר בטיטיוב. בסוף ימיו עבר ל[[פאבליץ']] שם נפטר ב[[ט"ו בטבת]] [[תק"ס]] (בערך).