שבט זבולון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: ביניה\1, \1פיניקי
שורה 67:
הסכם [[יששכר]] ו[[זבולון]], זהו הסכם שבין אדם המתפרנס ממלאכתו לבין [[תלמיד חכם]] ש[[תורתו אומנותו]], ואינו עוסק במלאכה כלל: האדם שמתפרנס ממעשה ידיו מפרנס את התלמיד חכם שאינו עוסק במלאכה, ובתמורה שכר [[תלמוד תורה|תלמוד התורה]] של התלמיד חכם עובר גם לאדם שמפרנס אותו.
 
[[חז"ל]] ב[[בראשית רבה]] כתבו שזהו ההסכם שחתמו בינהםביניהם [[שבט יששכר]] ושבט זבולון - יששכר עסק בתורה בלבד, ואילו זבולון עסק בענייני מסחר, והם התחלקו בכל באופן שווה:
{{ציטוט|תוכן= זבולן לחוף ימים ישכון, הרי זבולן קדם ליששכר שכן מייחסן "יששכר זבולן", ולמה כן? אלא שהיה זבולן עוסק בפרקמטיא ויששכר עוסק בתורה, וזבולן בא ומאכילו לפיכך קדמו עליו אמר הכתוב "עץ חיים היא למחזיקים בה", יששכר כונס וזבולון מביא באניות ומוכר ומביא לו כל צרכו, וכן משה אומר "שמח זבולון בצאתך" למה? שיששכר באהליך שלך הן, שאת מסייעו לישב בהן|מרכאות=כן|מקור=בראשית רבה, פרשה צט ד"ה ט}}
 
== מסורות יהודי ג'רבה וכרתים ==
פרופסור [[נחום סלושץ]] בספרו "האי פֶּלִיא" (דביר 1957) על האי [[ג'רבה]], מביא את מסורת יהודי האיים ג'רבה ו[[כרתים]] על היותם צאצאי שבט זבולון, ומקיימי הנבואה של ברכת יעקב (על פי פרשנות הזוהר הקדוש). הוא מביא עשרות מנהגים של יהודי כרתים המורים על המסורת שלהם כצאצאיהם של שבט זבולון, ובנוסף, כתב על מסורת יהודי ג'רבה: "לפי חכמי התורה של ג'רבה, האי שהם יושבים בו אינו אלא גוש מאדמת ארץ ישראל ..."{{הערה|1=[http://tunisia.co.il/wp-content/uploads/2011/05/livre32-100x100.jpg האי פליא] ([[הוצאת דביר]] [[1957]]) עמ' 30}}. אחד מבניו של זבולון היה סרד.על סמך זה כתב בספרו נ.ר.גנור 'מי היו הפניקיםהפיניקים ' (ע' 219) כי יכול להיות שמשפחת הסרדי מבני זבולון התנחלה באי [[סרדיניה.]]
 
== שבט זבולון בהלכה ==