|
|
|
מייסד [[אפל]], [[סטיב ג'ובס]], פגש את וורנוק וג'שקה בשנת [[1984]] והפציר בהם להתאים את פוסטסקריפט ל[[מדפסת לייזר|מדפסת הלייזר]] החדשה של [[קנון (חברה)|חברת קנון]]. בשנת [[1985]] הייתה מדפסת ה-LaserWriter של אפל למדפסת הראשונה ששווקה כשהיא תומכת בשפת פוסטסקריפט. תוך זמן קצר הפכה השפה לתקן [[דה פקטו]] להעברת מסמכים לדפוס.
מאחר ותאורשתאור מסמך בפוסטסקריפט הוא למעשה [[תוכנית מחשב]], ישנו קושי להעריך, בהינתן קובץ פוסטסקריפט מסוים, כמה זמן תארך הדפסתו (דוגמה קיצונית היא הכנסת [[לולאה אינסופית]] לתוכנית הפוסטסקריפט, דבר שיגרום לכך שתוכנית זו לא תסתיים ולמעשה תשתק את המדפסת). חסרון נוסף של פורמט הפוסטקריפט, הנובע מהיותו גם שפת תכנות, הוא העובדה שלא ניתן לייצר תוכנה לעריכת קובצי פוסטקריפט כלליים. הרצון ליצור פורמט שיאפשר גם העברה איכותית של קבצים גרפיים וגם יכולת לערוך אותם, הביא את חברת אדובי לפתח את פורמט [[PDF]], שלמעשה מכיל את כל האלמנטים הגרפיים של שפת הפוסטקריפט אולם ללא היכולות התכנותיות. כיום משמש פורמט ה-[[PDF]] כפורמט הפצת המסמכים הנפוץ ביותר, אולם עדיין רוב המדפסות הגרפיות והתקני הקדם-דפוס (כמו תווין פילם ופלטות וכן מדפסות דיגיטליות) כוללות [[מפרש (תוכנה)|מפרש]] פוסטקריפט. לאחרונה הכריזה חברת אדובי על תוכנה למדפסת שמסוגלת לקבל כקלט מסמכים בפורמט [[PDF]].
== השפה ==
|
