אברהם בן אליעזר הלוי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏חייו: זוטא: הוספת השנים לפי הלוח האזרחי למען קוראים שאינם מתמצאים בשנים העבריות
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1קריית
שורה 19:
באגרותיו הביא גם ידיעות רבות ששמע על [[עשרת השבטים]], ורובן על מלחמות ה[[ביתא ישראל]]. מכתבו על [[עשרת השבטים]] התפרסם על ידי א. נאיבואיר ב"קובץ על יד" ד עמ' 24. לדעת [[גרשום שלום]] הוא זה שכתב גם את האיגרת שפרסם נאיבואיר שם (עמ' 34), איגרת המספרת בשמחה על ניצחונותיהם של ה[[טורקיה|טורקים]] באי [[רודוס]], ב[[הונגריה]] וב[[דלמציה]], ומספר על אותות הגאולה שנראו במקומות שונים.
 
כשנשאל רבי אברהם בשנת [[ה'רפ"ה]] למה לא באה תחילת הגאולה בשנת רפ"ד כפי שצפה, השיב שנראה לו שהגאולה אכן החלה בשנה זו, אלא שראשונים להיגאל היו בני ראובן מעשרת השבטים, ותוך זמן קצר תושלם הגאולה ותקיף את כל שבטי ישראל (קריתקריית ספר שנה ז עמ' 442 ואילך).
 
כמו כן חיבר ספר בענייני הגאולה הכתוב כפירוש ל[[נבואת הילד]] [[נחמן קטופא]], שעל פי המסורת חי בארץ ישראל לפני שנים רבות, והתנבא נבואות סתומות אודות קץ הגאולה. בספרו זה הוא כותב שחיבר את הפירוש בשעה חטופה שאינה לא יום ולא לילה כיון שעיקר עסקו הוא ב[[תלמוד]]. רבי אברהם מ[[פירושא]] עמד בחליפת מכתבים עם בן עירו, ישראל, שעלה לירושלים והיה ממקורביו של רבי אברהם הלוי, וזה שלח לו לאיטליה את נבואת נחמן עם פירושו של רבי אברהם הלוי. חיבור זה נשאר במספר כתבי יד, ונבואתו של הילד נחמן עצמו יצאה לאור על ידי [[יצחק מסטנוב]] ב[[ברלין]] בשנת [[1789]].