אולוס גביניוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1על פי
שורה 17:
לאחר כהונתו כקונסול גביניוס מונה למושל [[סוריה]] בדרגה של [[פרומגיסטראט|פרוקונסול]]. במסגרת תפקידו הוא התערב בענייניה של יהודה שלא מכבר הפכה למדינת חסות רומאית, בהבינו את ההתנגדות היהודית לשעבוד לרומא ואת צורכה של זאת בבסיס איתן לשלטונה ב[[ארץ ישראל]] הוא החל בייסוד מחדש, שיקום והחזרת השלטון העצמי ל[[פוליס|ערים ההלניסטיות]] בארץ ישראל שנחרבו ונכבשו על ידי ה[[חשמונאים]], מהטעם שהם יהפכו ליריביו היהודים על השליטה בארץ וכיוצא בזה, בנוסף על הקרבה התרבותית שלהם לרומא, המשענת לשלטונה ביהודה.
 
פעולותיו של גביניוס עוררו מורת רוח בקרב תושביה היהודיים של ארץ ישראל ונס המרד הורם על ידי [[אלכסנדר השני (שליט חשמונאי)|אלכסנדר השני]] בנו של המלך המודח אריסטובולוס השני. תחילה אלכסנדר ניסה להשתלט על [[ירושלים]] ולהקים את חומותיה אולם ניסיון זה סוכל על ידי יחידות [[הצבא הרומי|הצבא הרומאי]] שהיו מוצבות בעיר, אולם הוא הצליח בגיוס צבא שלדברי [[יוסף בן מתתיהו]] מנה עשרת אלפים רגלים ואלף וחמש מאות [[חיל פרשים|פרשים]]{{הערה|עפ"יעל פי [[יוסף בן מתתיהו]], [[קדמוניות היהודים]], ספר 14, יז.}}.
 
גביניוס ירד מסוריה עם צבאו במטרה למחוץ את המרד, בקרב הראשון שנערך כנגד אלכסנדר, בסביבות ירושלים הובס אלכסנדר ונאלץ לסגת. אחרי מפלתו אלכסנדר וכוחותיו התבצרו ב[[אלכסנדריון]], [[מכוור]] ו[[הורקניה]] שם גביניוס הטיל עליהם מצור, לבסוף אלכסנדר נכנע לגבינוס ומסר את מבצריו לידי הרומאים ונשלח חזרה כשבוי לרומא.
 
לאחר ניצחונו גביניוס הגיע למסקנה שכדי להכפיף את יהודה למרותה של רומא הוא יצטרך לנקוט צעדים יותר קיצוניים - על הבסיס הרעיון של [[הפרד ומשול]] ועל המודל של הכיבוש הרומאי ב[[מוקדון]], גביניוס פירק את ממלכת יהודה [[הסדרי גביניוס|וחילק אותה]] לחמישה מחוזות (סנהדריות{{הערה|מהמילה היוונית 'סינהדריון', שפירושה בהקשר זה: מועצה.}}) נפרדים: ירושלים, [[יריחו]], [[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]], [[חמתן]] שבעבר הירדן וגָדָרָה{{הערה|לגבי זיהויו של המחוז החמישי נחלקו דעות החוקרים. בכתבי היד הקדומים של מלחמת היהודים וקדמוניות היהודים ישנם נוסחים שונים לשם מחוז זה, דוגמת 'גדרה' או 'גדורה', וב' קנאל משער שבעל הנוסח 'גדורה' הוסיף בטעות את האות היוונית גמה, והוא קורא 'אדורה', כלומר הכוונה לאדוריים.}} (או אולי "גָזָרָה", כלומר - [[גזר]]). מטרת גביניוס בחלוקה זאת הייתה לפורר את האחדות הלאומית היהודית שהייתה מקור כוחו של רוח המרד כנגד שלטון רומא{{הערה|1=[[אברהם שליט]], "המשטר הרומאי בארץ ישראל", עמ' 34.}}. לפי גישה אחרת/נוספת במחקר, גביניוס ביקש לייצב את המצב יהודה ולחזק את השלטון, ובהכירו את חולשותיו של הורקנוס, חילק את הארץ למתחריו העיקריים (פיתולאוס, אנטיפטרוס ומליכוס){{הערה|עפ"יעל פי ב' קנאל, "חלוקתו של גביניוס", עמ' 168-175.}}.
 
אולם צעדיו של גביניוס לא השקיטו את המרדנות היהודית, בשנת 56 לפנה"ס ברח המלך לשעבר אריסטובולוס השני ובנו [[מתתיהו אנטיגונוס השני]] משביים ברומא ועשו דרכם ליהודה. ביהודה הם זכו לתמיכתו הרחבה של העם והחלו במלאכת ההכנה למלחמה, אריסטובולוס השתלט על אלכסנדריון והחל בביצורו אולם משלמד על התקרבותו של גביניוס לקראתו נסוג לעבר מכוור, הרומאים רדפו אחריו ובקרב שהפתח הוכה צבא היהודים קשות, ורק אריסטובולוס ובנו ביחד עם אלף חיילים הצליחו להגיע למכוור שם הובסו על ידי הרומאים, נלקחו בשבי ונשלחו בחזרה לרומא.