רומולוס אוגוסטולוס – הבדלי גרסאות

רומולוס היה בנו של [[פלביוס אורסטס]], פוליטיקאי [[רומא|רומי]] שהיה ככל הנראה ממוצא [[גרמאני]] בחלקו{{מקור}}. אורסטס מונה לתפקיד ראש הצבא (מגיסטר מיליטום) על ידי הקיסר הרומי [[יוליוס נפוס]] בשנת [[475]]. ב-[[28 באוגוסט]] [[475]] הוא חולל הפיכה והשתלט על הממשלה ב[[רוונה]], בירת האימפריה הרומית המערבית מאז שנת [[402]]. יוליוס נפוס נמלט ל[[דלמטיה]] שבבלקן, ושם שלט עד מותו בשנת [[480]].

אורסטס הפך לשליט בפועל של הפרובינקיות שממערב לדלמטיה, אך לא נחשב כשיר לרשת את הכתר בעצמו, ולכן הכריז ב-[[31 באוקטובר]] [[475]] על בנו רומולוס כקיסר (אימפרטור). ההכרזה לא הוכרה על ידי קיסר [[האימפריה הביזנטית]], [[זנון (קיסר ביזנטיון)|זנון]].

רומולוסבעת היההתרחשות בזמןהאירועים התרחשותהיה הדבריםרומולוס ילד כבן עשר ותפקד כבובה תחת שלטון אביו. זמן קצר אחרי שאורסטס סירב להעניק אדמות להתיישבות לשכירי החרב ה[[הרולים (שבט גרמאני)|הרולים]], ה[[סקירים (שבט גרמאני)|סקירים]] וה[[טורקילינגים (שבט גרמאני)|טורקילינגים]] התחוללה הפיכה תחת הנהגתו של אחד ממפקדי הצבא, הגרמני [[אודואקר]]. אורסטס נלכד ליד [[פיאצ'נצה]] ב-[[28 באוגוסט]] [[476]] והוצא להורג.

אודואקר התקדם לרוונה ולכד את העיר והקיסר הצעיר בה. רומולוס הוכרח לוותר על כתרו ב-[[4 בספטמבר]] [[476]]. מכיוון שאחרישאחר וויתורויתורו על הכתר לא התמנהמונה קיסר אחר, ויתור זה נחשב לקיצה של האימפריה הרומית המערבית, אף כי חלקה המזרחי המשיך להתקיים עד שנת [[1453]]. השלטון בפועל בשטחי הפרובינקיות הרומיות, מכל מקום, היה מסור מזמן בידי מנהיגי השבטים הגרמאניים.

בגלל גילו הצעיר, חס אודואקר על חייו של הקיסר לשעבר ושלח אותו למחוז [[קמפניה]], שם גרה משפחתו. הוא גם העניק לו פנסיה שנתית, שמאוחראותה יותרהמשיך הומשכהלהקציב עללו ידיגם מנצחו של אודואקר, [[תאודוריק הגדול]] בשנת [[507]] ושוב בשנת [[511]]. רומולוס ייסד [[מנזר]] ששרד משך מאות בשנים, אך ככל הנראה לא חי עד תקופת שיקום הסמכות הרומית ב[[איטליה]] בשנת [[536]].

* [[פרידריך דירנמט]] כתב מחזה על שמו, שבו הוויתור של רומולוס מוצג בצורה אירונית-קומית.