תופעה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 13:
נהוג לסווג את התופעה המדעית לתופעה [[פיזיקה|פיזיקלית]], תופעה [[כימיה|כימית]], ותופעה [[ביולוגיה|ביולוגית]]. על מנת להסביר תופעה או סדרת תופעות מדעיות משתמשים ב[[תאוריה]].
===תופעה חברתית===
[[תופעה חברתית]] מתייחסת להתנהגות [[קבוצה]] של פרטים, בדרך כלל [[אדם|אנשים]]. התנהגות זו משפיעה או מושפעת מפרטים אחרים. תופעות חברתיות יכולות להתפשט לחברה רחבה יותר, או לחלופין להתפס [[סטייה חברתית|כסטייה חברתית]], ואף להאסר.
{{ערך מורחב|ערך=[[פנומנולוגיה]]}}
הפילוסוף הנודע [[עמנואל קאנט]] יצר הפרדה בין התופעה, שהיא התפיסה [[חוש|החושית]] של האירוע לבין "הדבר שלעצמו". קאנט סבר כי התופעה היא החוויה, שהיא התפיסה הסובייקטיבית של האינדיבידואל. התופעה היא למעשה ההפשטה של הדבר, מכיוון שהדבר עצמו אינו נמצא באופן ישיר [[תודעה|בתודעת]] הצופה. לדברי הפילוסוף [[גיאורג וילהלם פרידריך הגל|הגל]], החושים מביאים את האובייקט להכרתנו והופכים אותו לתודעה חושית. תודעה חושית זו הופכת ברוחנו לתודעה מדעית (או [[דת|דתית]]), ותודעה מדעית זו הופכת בהמשך הדרך ל"דעה המוחלטת", כלומר להכרה אמיתית ושלמה. פילוסופים שונים טענו כי לאובייקטים אין קיום מחוץ להכרתנו ולמודעותנו, שכן אין לנו אפשרות להכיר בתכונותיהם האמיתיות.▼
===תופעה מוחשית כפרשנות סובייקטיבית לתופעה טבעית===
הפילוסוף הנודע [[עמנואל קאנט]] יצר הפרדה בין התופעה, שהיא התפיסה [[חוש|החושית]] של האירוע לבין "הדבר שלעצמו". קאנט סבר כי התופעה היא החוויה, שהיא התפיסה הסובייקטיבית של האינדיבידואל. התופעה היא למעשה ההפשטה של הדבר, מכיוון שהדבר עצמו אינו נמצא באופן ישיר [[תודעה|בתודעת]] הצופה.
▲
==ראו גם==
|