עשיית עושר ולא במשפט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1 |
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) |
||
שורה 1:
'''עשיית עושר ולא במשפט''', או '''עשיית עושר''', הוא שם כללי למספר עילות תביעה משפטיות שלא נופלות במסגרת [[דיני חוזים|דיני החוזים]], [[דיני הנזיקין]] או מערכת דינים אחרת של [[המשפט האזרחי]].
'''עשיית עושר ולא במשפט''', משמעותה שצד אחד [[עושר|מתעשר]] על חשבון הצד האחר, כשהדבר לא מגיע לו. הדוגמה הקלאסית היא טעות בחישוב, אשר בעקבותיה יש צד אחד אשר מתעשר, אבל יש גם צד אחר אשר מפסיד.<br />
דיני "עשיית עושר"
==חוק עשיית עושר ולא במשפט==
שורה 17:
===עילות נוספות===
בנוסף על העיקרון הכללי, החוק קובע שתי עילות פרטניות המקימות זכות להשבת ההתעשרות. המשותף לשתי העילות הוא שבשתיהן המזכה הוא שהביא להתעשרות. קבוצה אחת של מצבים מעין אלו
עילה נוספת נוגעת לפעולת הצלה. מדובר במצב בו אדם פועל להצלת גופו או רכושו של הזולת. על-פי סעיף 5 לחוק, המזכה זכאי לדרוש החזר הוצאות פעולתו. פרופ' [[דניאל פרידמן]], הציע שהחזר ההוצאות צריך לכלול גם שכר ראוי למציל, במטרה לתמרץ הצלה.
שורה 28:
===סעדים===
הסעד העיקרי שדיני עשיית עושר ולא במשפט מקנים
* השבה בעין - כאשר מדובר בנכס ממשי יש להשיבו.
* השבת שווי - כאשר מדובר בהתעשרות הונית מופשטת, יש להשיב את הסכום הכספי האמור. בנוסף, במצבים בהם לא ניתן להשיב את מושא ההתעשרות (למשל במצב של "הצלה", כפי שפורט לעיל), יש להשיב את שוויה של ההתעשרות.
| |||