נכה צה"ל – הבדלי גרסאות

 

שלושה תנאים בסיסיים להכרה בנכות:

* התובע לקה ב"נכות" כפי שהוא מוגדרת בחוק.

* קיים "קשר סיבתי" בין נכותו של התובע לבין שירותו הצבאי והנכות ארעה "תוך ועקב השירות" הצבאי.

חוק הנכים אינו עוסק בבחינת האחריות לקרות האירוע (כמעט) אלא בהתאמת נסיבותיו להגדרות החוק. משום כך כמעט ואין משמעות לאחריות או "אשם" לקרות הנזק (עניין שיש לו חשיבות רבה לצורך דיון בעוולות על פי [[פקודת הנזיקין]], למשל). כמו כן אין צורך להוכיח אחריות ישירה ובלעדית של איש צבא או המערכת הצבאית לאירוע או לנזק (זו הקלה משמעותית מבחינת התביעה להכרה), ודי בכך האירוע אירע תוך ועקב השירות הצבאי.

 

 

===הכרה בנכות ובקיומו של קשר סיבתי===

 

קצין התגמולים הוא היחיד אשר רשאי להחליט בדבר הכרה בנכותו של תובע.

ההכרה כנכה על ידי קצין התגמולים היא תנאי בסיסי לדיון בכל תביעת זכות של אדם. גם אם אין אותו אדם תובע תגמול אלא טובת הנאה אחרת, עליו להיות מוכר ראשית כנכה לפי החוק.

 

 

 

 

 

כמו כן מאפשר חוק הנכים לקצין התגמולים לפנות לוועדה רפואית אשר תחווה דעתה באשר לקשר הסיבתי בין הפגיעה לבין השירות הצבאי. על פי החוק הוועדה היא גוף מייעץ ותפקידה מתמצה בזאת. יחד עם זאת, כפי שנאמר לעיל, ההחלטה היא של קצין התגמולים ושלו בלבד. ערעור על החלטה זו יש להגיש באותו האופן בו מערערים על החלטת קצין התגמולים.

 

===קביעת דרגת הנכות===

המכשיר שמשמש את הוועדה הרפואית לקביעת דרגת נכותו של הנכה הוא תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), תש"ל-1969. תקנות אלו הותקנו מכוחו של סעיף 10 לחוק הנכים העוסק בקביעת דרגת נכות. לתקנות אלו ישנה תוספת מפורטת הכוללת את המבחנים השונים המאפשרים קביעת דרגת נכות.

 

 

==אגף השיקום במשרד הביטחון==

 

נכון לשנת 2013, האגף מטפל בכ-100,000 נפגעים הנחלקים לשני סוגים עיקריים:

* כ-70,000 בעלי דרגת נכות מעל 20 אחוזים הזכאים לקיצבה חודשית והטבות על פי חוק הנכים, התקנות על פיו והוראות אגף השיקום.

 

 

==ארגון נכי צה"ל ==

{{ערך מורחב|ארגון נכי צה"ל}}

 

הארגון מאגד את מרבית נכי צה"ל, המשלמים לו דמי חבר חודשיים, וחבריו בוחרים את ההנהלה מדי חמש שנים בבחירות הנערכות בסניפי הארגון ברחבי הארץ. מאחר שמדובר בעמותה גדולה הכוללת אלפי חברים נערכות הבחירות בחמישה מחוזות הארגון, ובכ-50 קלפיות ברחבי הארץ. רק לחברי הארגון זכות להצביע בבחירות אלה.

כאשר הציג [[ראש ממשלת ישראל]], [[דוד בן-גוריון]] את חוק הנכים אמר:

:"מלחמת החירות של צבא הגנה לישראל לא הייתה כולה זרועה נחת, ניצחונות וכיבושים. היה גם צד שני למטבע. שולם מחיר יקר. נפלו מאות ואלפים מתפארת הנוער שלנו. אך החללים הם רק חלק מהאבדות. רבים נשארו, לשמחתנו, בחיים, אך גם הם שילמו מחיר יקר – אבר מן החי. הערב אני מגיש לכם, בשם הממשלה, חוק על החוב. נכון יותר – על חלק מהחוב שאנו חייבים לאלה שבגופם עזרו לשחרור האומה והמולדת. חוק על תגמול ושיקום לנכי המלחמה. גודל התגמול שהחוק הזה מעניק לנכה תלוי בגודל אחוז הנכות. תשלום התגמולים אינו גורע מזכותם של הנכים לשיקום. זכות זו קימת לכל חייל משוחרר, בריא או נכה. התגמול המגיע לנכה הוא נוסף לשיקום הכללי. איננו מבחינים במתן התגמול ובגודלו בין טוראי לקצין. כל נכה מלחמה מקבל אצלנו גמול שווה. התגמול אינו פוטר את המדינה מדאגה לשיקום הנכה! אנו נעזור לנכים, כמו לחיילים משוחררים אחרים, ללמוד מקצוע, להמשיך בלמודים, להסתדר בעבודה, בהתיישבות או בעסק אחר".{{הערה|דברי הכנסת 2 (תש"ט) 1572}}

 

על משמעותו של חוק הנכים עמד גם [[נשיא בית המשפט העליון]], [[אהרן ברק]], בפסק דינו:

:"חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן – חוק הנכים) הוא מיוחד במינו. הוא מבוסס על ההכרה בחובתה ובאחריותה של החברה כולה כלפי חיילים שנפגעו עקב שירותם הצבאי, שירות שהוטל עליהם על ידי המדינה, ולמען המשך קיומה וביטחונה. הוא שונה מחוקי נכים אחרים ומהסדרים סוציאליים אחרים של תמיכה בנכים. אלה מבוססים לרוב על נזקקות כלכלית. לעומת זאת, חוק הנכים מבוסס על חוב שהמדינה חבה למי שנפגע בשירותה."{{הערה|רע"א 7678/98 קצין התגמולים נ' דוקטורי}}

 

 

 

==קישורים חיצוניים==