הבדלים בין גרסאות בדף "שבתאי קשב קלוגמן"

מ
בוט החלפות: שנייה\1, גמלא\1
מ (בוט החלפות: שנייה\1, גמלא\1)
'''שבתאי קשב קלוגמן''' (ספטמבר [[1898]] - [[1 באוגוסט]] [[1992]]{{הערה|1=שנת פטירה לפי [http://www.kadisha.biz/ShowItem.aspx?levelId=59689&template=18&ID=132022 אתר חברה קדישא]. שנת הלידה שם אינה נכונה}}; מוכר ב[[שם עט|שם העט]] '''ק. שבתאי''') היה [[עיתונאי]] [[ישראלים|ישראלי]], לפני הקמת [[מדינת ישראל]] פרסם ב[[עיתונות עברית|עיתונות העברית]] ב[[פולין]], מולדתו. חתן [[פרס סוקולוב]] לעיתונות לשנת [[1965]]{{הערה|{{דבר||פרס סוקולוב לק. שבתאי|1965/02/12|01206}}}}. נודע גם בפרסום חוברות בנושא [[השואה]], בהן הספר "כצאן לטבח?" (פורסם ב-[[1962]] ואיגד מאמרים מן המחצית השניההשנייה של שנות החמישים), בו תקף את המיתוס לפיו היהודים הלכו למותם "[[כצאן לטבח]]" ותיאר את מורכבות הסיטואציות והדילמות של היהודים בשואה, גם אלו שלא פנו אל דרך "הגבורה והמרד"{{הערה|[[דן לאור]], '''אלתרמן''', [[עם עובד]] 2013 עמ' 441}}.
 
== תולדות חייו ==
לאחר תום [[מלחמת העולם השנייה]] היה בין מיסדי הוועדה ההיסטורית היהודית בפולין, במסגרת זו חקר וחיבר כמה עבודות על גורל היהודים בשנות השואה במדינות שונות. בין [[1945]] ל-[[1948]] היה כתב [[סוכנות ידיעות|סוכנות הידיעות]] [[JTA]] ב[[משפטי נירנברג]], דיווחיו הופיעו במספר עתונים בעברית וב[[יידיש]].
 
בסוף 1948 עלה לישראל ועד [[1964]] היה חבר מערכת "[[דבר (עיתון)|דבר]]". לאחר מכן יצא ל[[גימלאותגמלאות]], אך המשיך להשתתף בכתיבה בעיתון וב[[כתב עת|כתבי עת]] אחרים.
 
במאמרו הגדול "אגדת הפחדנות", שראה אור בעקבות [[משפט אייכמן]], הדגיש את תרומת [[ניצול שואה|ניצולי השואה]] ב[[מלחמת העצמאות]]. בין היתר כתב: "מספרם של הנופלים במלחמת הקוממיות מבין צעירי ישראל יוצאי הגטאות הוא גדול יותר – בכל אופן לא קטן בשום פנים ואופן – ממספרם של צברי ישראל"{{הערה|{{דבר|ק. שבתאי|אגדת הפחדנות|1961/05/12|00202||}}}}{{הערה|{{דבר|ק. שבתאי|גם למרד יש חוקים: אגדת הפחדנות (2)|1961/05/19|00205||}}}}.
 
== לקריאה נוספת ==
* ק. שבתאי, '''כצאן לטבח''', קשב 1962 ; מהדורה שניהשנייה, עם פתח דבר מאת [[גדעון האוזנר]], קשב 1964
 
==הערות שוליים==