זלמן זילברצווייג – הבדלי גרסאות

זילברצווייג נולד ב-1894 לאביו צבי הירש שהיה סופר עברי. הוא פרסם ב[[הצפירה]] כמו כן היה עיתונאי שפרסם בעיתון לאדזער נאכריכטען. ב-1896 עברה המשפחה ל[[לודז']]. הוא למד ב[[חדר מתוקן]] ואחרי כן למד זמן קצר בישיבה של הרב [[יצחק יעקב ריינס]] ב[[לידא]]. אחרי לימודיו עבד כפקיד בבית מסחר. ב- [[1924]] עזב את לודז' ועלה לארץ ישראל. ב-[[1926]] עזב ל[[ארצות הברית]] ואחרי שלושה חודשים חזר לארץ ישראל. יותר מאוחר נסע בכל העולם לצורך עבודתו על הלקסיקון לתיאטרון יידיש אותו כתב. הוא ביקר ב[[ארגנטינה]], [[פולין]], [[צרפת]], [[אנגליה]] ועוד. ב-[[1927]] התיישב ב[[ניו יורק]] והתחיל לעבוד בסניף האמריקאי של [[ייווא]]. ב-[[1948]] עבר ל[[לוס אנג'לס]] שם הגיש תכניתתוכנית רדיו משלו. בנוסף היה חבר בוועדה לחינוך יהודי, יושב ראש של ייווא המקומי.

מגיל צעיר אהב תיאטרון. בהתחלה הופיע עם להקות תיאטרון חובבים ביידיש ובעברית ואחרי כן שיחק בלהקות מקצועיות. ב-1912 נעשה כותב קבוע ביומון לאדזער טאגעבלאט ואף ערך אותו במשך זמן מה. הוא פירסםפרסם בעיתון זה כתבות, מאמרים פוליטיים, הומורסקות ותרגומים מספרות העולם. הוא היה פעיל בעיתון עד 1924. בשנים [[1915]] עד [[1918]] הוא היה הבמאי של להקה שהופיעה בלודז' וסביבתה וכתב עבורה מחזות בני מערכה אחת וכן תרגם עבורה מחזות משפות אירופיות.

ב-[[1922]] התחיל לאסוף חומרים עבור ספר שיכלול מידע על תיאטרון יידיש ועל שחקנים בתיאטרון זה. תוצאת עבודתו זו הייתה הלקסיקון בן ששת הכרכים לתיאטרון יידיש '''לעקסיקאן פון יידישן טעאטער''' שמהווה, עד היום, הכלי המקיף ביותר לתולדות תיאטרון יידיש. פרסום הספר לווה בקשיים לא מעטים. הוא פרסם כרך אחד בניו יורק וכרך נוסף בוורשה לפני [[מלחמת העולם השנייה]]. הכרכים האחרים פורסמו בניו יורק ו[[מקסיקו סיטי]] מ-[[1959]] עד [[1969]]. הלקסיקון כולל ערכים על יותר מ-3000 אנשים וכן ערכים על להקות תיאטרון, ארגוני שחקנים וכד'וכדומה. ערכים מסוימים על אישים חשובים בתולדות תיאטרון יידיש כמו [[אברהם גולדפדן]], [[י"ל פרץ]], [[אסתר רחל קמינסקה]], [[שלום עליכם]], [[מנדלי מוכר ספרים]], [[יעקב גורדין]] ועוד הם בעלי היקף של מונוגרפיות. הלקסיקון גם כולל ערכים על [[בדחן|בדחנים]], זמרי עם, [[מלחין|מלחינים]], מבקרים ועוד. את שלושת הכרכים הראשונים ערך יחד עם יעקב מעסטעל. הכרך החמישי עוסק כולו באנשי תיאטרון שנספו ב[[השואה|שואה]]. זילברצווייג כתב לעיתוני יידיש רבים, ביניהם [[היינט]], [[פארווערטס]], טעאטער און קונסט, טעאטער און קינא, ייווא־בלעטער ואחרים.