היצע כסף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 142:
לכל מדינה מודרנית קיים מטבע ייחודי, אשר לשלטון מונופול על הנפקתו. (לרוב באמצעות [[בנק מרכזי|הבנק המרכזי]] של המדינה) על כן, עשוי השלטון לנסות להשפיע על כלכלת המדינה באמצעות שליטה על היצע הכסף. (בין אם הגדלתו, ובין אם הקטנתו)
פעולה של הגדלת היצע הכסף מכונה [[הרחבה כמותית]]{{הערה|שם=הרחבה בדה מרקר|דפנה מאור, [http://www.themarker.com/markets/marketmoney/1.2119536 הצפת ערך // הרחבה כמותית - Quantitative Easing], [[דה מרקר]], 15 בספטמבר, 2013}}, ונעשה במספר אופנים, אשר שני העיקריים שלהם הוא קניית איגרות חוב על ידי המדינה. (אשר מזרימה את התשלום עליהן חזרה למשק, ומעלה את ערך איגרות החוב שטרם נקנו), והדפסת כסף. (ייצור כסף יש מאין בחשבונות המדינה) בדומה, יכולה המדינה למכור איגרות חוב נוספות לציבור על מנת להוציא כסף מהמחזור, ולהקטין את היצע הכסף במדינה. כאשר מדינה בעלת חוב הנקוב במטבע שלה, ואינו צמוד למדדים אובייקטיביים חיצוניים, הרחבה כמותית תעזור לה להקטין את היקף החוב שלה על חשבון אזרחיה. (אשר הכסף בכיסם יפחת בערכו) הרחבה כמותית בולטת מבוצעת מאז שנת 2008 על ידי [[ארצות הברית]], וכוללת קניית התחייבויות חזרה של הממשלה האמריקאית בהיקפים של מעל ל-2 טריליון דולרים, אשר בעקבותיה פעל הבנק האירופאי באותו האופן, ובחר לבצע הרחבה כמותית באותו היקף גם כן{{הערה|שם=הרחבה בדה מרקר}}.
מאחר שהביקוש לכסף של אותה המדינה נותר ללא שינוי, הגדלת היצע הכסף תקטין את ערכו מול מטבעות אחרים ומול נכסים, ותייצר [[אינפלציה]]. מצד שני, הקטנת היצע הכסף במדינה תגדיל את ערכו, ותייצר [[דפלציה]]. השפעות תופעות אלה על המשק מורכבות, וקיימות תיאוריות מרובות על ההשפעות שלהן, לחיוב ולשלילה.
| |||