ביר תמדה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מיני הרחבה
מ הרחבה, עריכה
שורה 18:
|מפה={{מפת מיקום|מדינה=סיני|שם=ביר תמדה|רוחב=30.172855|אורך=33.446707|כותרת=לא|מפורט=כן||סוג=שדה תעופה}}
}}
'''ביר תמדה''' (ת'מדה או ביר א-ת'מאדה), הוא שם צומת [[כביש]]ים במערב [[סיני]]. הצומת נקרא על שם [[באר מים|באר]] הנמצאת באזור. תמאדה הוא לשון רבים בערבית לתמד – גומה עם מים, גב. מדרום לביר תמדה משתרע אגן הניקוז המישורי ורחב הידיים של ואדי אלברוכ, מיובליו הגדולים של [[ואדי אל-עריש]].{{הערה|1=זאב וילנאי, '''סיני עבר והווה''', הוצאת אחיעבר, 1969, עמ' 115}}
 
הצומת מחבר בין ציר האורך (מצפון מזרח לדרום מערב) מ[[ביר חסנה]] (41 ק"מ מביר תמדה) לצומת פרקר שממזרח ל[[מעבר המיתלה]] (28 ק"מ) ובין ציר הרוחב היוצא מביר תמדה וממשיך לכיוון צפון מערב לכיוון [[ביר גפגפה]] (45 ק"מ). כ-12 קילומטר צפונית מערבית לביר תמדה מתחבר לכביש ביר תמדה – ביר גפגפה, הכביש המגיע מ[[מעבר הגידי]] שבמערב, לכביש ביר תמדה – ביר גפגפה. לאחר נסיגת ישראל מסיני, נסלל גם כביש מביר תמדה דרומה. כביש זה מתחבר לכביש צומת פרקר – [[א-נח'ל]].
'''ביר תמדה''' (ת'מדה או ביר א-ת'מאדה), הוא שם צומת [[כביש]]ים במערב [[סיני]]. הצומת נקרא בשם [[באר מים|באר]] הנמצאת באזור. צפונית מערבית לצומת הוקם, באמצע [[שנות ה-60]],{{הערה|שם=דקל|1={{מבט מל"מ|אלי דקל|היכן היה מוצב הפיקוד המצרי?|94807190|18|48, מרץ 2007}}}} על ידי המצרים [[שדה תעופה]] ביר תמדה ובאזור היו פרוסים בסיסי שריון מצריים. לאחר מלחמת ששת הימים התברר כי באזור היה גם מוצב הפיקוד המרכזי של הצבא המצרי בסיני.{{הערה|שם=דקל}} מאוחר יותר, בעת השלטון הישראלי בסיני, בשנים 1967-1980, הוקמו לאורך הכביש שמצפון לצומת מספר בסיסי שריון של [[צה"ל]] שמיקומם הכללי כונה ביר תמדה.
 
'''ביר תמדה''' (ת'מדה או ביר א-ת'מאדה), הוא שם צומת [[כביש]]ים במערב [[סיני]]. הצומת נקרא בשם [[באר מים|באר]] הנמצאת באזור. צפונית מערבית לצומת הוקם, באמצע [[שנות ה-60]],{{הערה|שם=דקל|1={{מבט מל"מ|אלי דקל|היכן היה מוצב הפיקוד המצרי?|94807190|18|48, מרץ 2007}}}} הוּקם על ידי המצרים [[שדה תעופה|שדה התעופה]] ביר תמדה ובאזור היו פרוסים בסיסי שריון מצריים. לאחר מלחמת ששת הימים התברר כי באזור היה גם מוצב הפיקוד המרכזי של הצבא המצרי בסיני.{{הערה|שם=דקל}} מאוחר יותר, בעת השלטון הישראלי בסיני, בשנים 1967-1980, הוקמו לאורך הכביש שמצפון לצומת מספר בסיסי שריון של [[צה"ל]] שמיקומם הכללי כונה ביר תמדה.
לאחר שנכבש שדה התעופה על ידי ישראל, ניתן לו השם "'''בסיס חיל האוויר 7'''" (בח"א 7) והוא שימש כשדה פריסה לטייסות התובלה של חיל האוויר.
 
לאחר שנכבש שדה התעופה על ידי ישראל, ניתן לו השם "'''בסיס חיל האוויר 7'''" (בח"א 7) והוא שימש כשדהבעיקר פריסהאת לטייסותטייסות התובלה והמסוקים של חיל האוויר. השדה גם שימש לטייסות קרב כשדה אימוני פריסה או לקראת מבצעים מיוחדים בשטח מצריים.
תמאדה הוא לשון רבים בערבית לתמד – גומה עם מים, גב. מדרום לביר תמדה משתרע אגן הניקוז המישורי ורחב הידיים של ואדי אלברוכ, מיובליו הגדולים של [[ואדי אל-עריש]].{{הערה|1=זאב וילנאי, '''סיני עבר והווה''', הוצאת אחיעבר, 1969, עמ' 115}}
 
בבוקר [[5 ביוני]] 1967, ביום פרוץ [[מלחמת ששת הימים]], נועדה בביר תמדה פגישה לכל מפקדי הכוחות בסיני עם שר המלחמה המצרי, [[עבד אל-חכים עאמר]]. בעת שמטוסו היה באוויר בדרכו למקום הפגישה, תקפו מטוסי [[חיל האוויר הישראלי]] את שדות התעופה המצריים במסגרת [[מבצע מוקד]] שפתח את מלחמת ששת הימים.{{הערה|1=[http://weekly.ahram.org.eg/archives/67-97/sup10.htm 'A lesson we should have learned'], [[אל-אהראם]], גיליון 5-11 ביוני 1997}} שדה התעופה ביר תמדה נתקףהותקף על ידי מבנה של מטוסי [[מיראז' 3]] מ[[טייסת 101]] של חיל האוויר הישראלי בגל התקיפה הראשון בשעה07בשעה 07:45. מיד אחריהם הגיע מבנה של מטוסי [[מיסטר]] להשלמת התקיפה, אולם אלו מצאו כי כל המטרות בשדה כבר הושמדו.{{הערה|1=[http://zionism-israel.com/dic/Operation_Focus.htm Zionism and Israel-Operation Focus]}}
הצומת מחבר בין ציר האורך (מצפון מזרח לדרום מערב) מ[[ביר חסנה]] (41 ק"מ מביר תמדה) לצומת פרקר שממזרח ל[[מעבר המיתלה]] (28 ק"מ) ובין ציר הרוחב היוצא מביר תמדה וממשיך לכיוון צפון מערב לכיוון [[ביר גפגפה]] (45 ק"מ). כ-12 קילומטר צפונית מערבית לביר תמדה מתחבר לכביש ביר תמדה – ביר גפגפה, הכביש המגיע מ[[מעבר הגידי]] שבמערב. לאחר נסיגת ישראל מסיני, נסלל גם כביש מביר תמדה דרומה. כביש זה מתחבר לכביש צומת פרקר – [[א-נח'ל]].
 
בחלק היבשתי של הלחימה, הגיע כח שריון מ[[חטיבה 200]] בפיקוד אל"מ [[יששכר שדמי]] (מאוגדת [[אברהם יפה]]), מביר חסנה לביר תמדה, בצהרי היום השלישי ללחימה (7 ביוני), וכבש אותה ללא התנגדות. משם פנה הכוח לכיוון צומת פרקר ומעבר המיתלה וחסם את דרכם של הכוחות המצריים שניסו לסגת דרך המעבר.{{הערה|1={{דבר||80 השעות של יחידת שריון בסיני|1967/06/16|01105}}}}
בבוקר [[5 ביוני]] 1967, ביום פרוץ [[מלחמת ששת הימים]], נועדה בביר תמדה פגישה לכל מפקדי הכוחות בסיני עם שר המלחמה המצרי, [[עבד אל-חכים עאמר]]. בעת שמטוסו היה באוויר בדרכו למקום הפגישה, תקפו מטוסי [[חיל האוויר הישראלי]] את שדות התעופה המצריים במסגרת [[מבצע מוקד]] שפתח את מלחמת ששת הימים.{{הערה|1=[http://weekly.ahram.org.eg/archives/67-97/sup10.htm 'A lesson we should have learned'], [[אל-אהראם]], גיליון 5-11 ביוני 1997}} שדה התעופה ביר תמדה נתקף על ידי מבנה של מטוסי [[מיראז' 3]] מ[[טייסת 101]] של חיל האוויר הישראלי בגל התקיפה הראשון בשעה07:45. מיד אחריהם הגיע מבנה של מטוסי [[מיסטר]] להשלמת התקיפה אולם אלו מצאו כי כל המטרות בשדה כבר הושמדו.{{הערה|1=[http://zionism-israel.com/dic/Operation_Focus.htm Zionism and Israel-Operation Focus]}}
 
בחלק היבשתי של הלחימה, הגיע כח שריון מ[[חטיבה 200]] בפיקוד אל"מ [[יששכר שדמי]] (מאוגדת [[אברהם יפה]]) מביר חסנה לביר תמדה בצהרי היום השלישי ללחימה (7 ביוני), וכבש אותה ללא התנגדות. משם פנה הכוח לכיוון צומת פרקר ומעבר המיתלה וחסם את דרכם של הכוחות המצריים שניסו לסגת דרך המעבר.{{הערה|1={{דבר||80 השעות של יחידת שריון בסיני|1967/06/16|01105}}}}
 
המצרים סללו קו מים ממערב לתעלת סואץ לביר גפגפה ומשם לביר תמדה. מיד לאחר מלחמת ששת הימים, לאחר שהמצרים הפסיקו את הזרמת המים לסיני, הניחה [[מקורות]] קו מים מ[[אל עריש]] ל[[ביר גפגפה]] וכך חוברה גם ביר תמדה לקו המים הישראלי.{{הערה|1={{דבר||מים בשפע לכוחות צה"ל בסיני|1967/08/03|00800}}}}
 
בפרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]] שהו יחידות [[חטיבה 401]] בבסיסי ביר תמדה. בסיסים אלו הופצצו מהאוויר על ידי [[חיל האוויר המצרי]]. ויחידותיחידות החטיבה, בפיקוד [[דן שומרון]], נעו מערבה אל אזור הלחימה סביב [[קו בר-לב]].{{הערה|שם=שומרון|{{ועדת אגרנט|דן שומרון, מפקד חטיבה 401 בזמן המלחמה|DanShomron/72|1}}, עמ' 3 ו-25-26}} מפקד בח"א 7 במהלך המלחמה היה סא"ל [[חיים בן ישראל]]{{הערה|חיים בן ישראל, בלח״י, בצה״ל ואח״כ, הוצאת משרד הביטחון, 2003}}. ממאז [[הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים]] ב-1974 ועד נסיגת צה"ל לקו אל עריש - ראס מוחמד ב-1980, התמקמו באזור ביר תמדה [[חטיבה 460|חטיבת ההכשרה של חיל השריון הישראלי]] ומפקדת [[אוגדה 162]].
 
==הערות שוליים==