מעון (יישוב עתיק) – הבדלי גרסאות

[[תמונהקובץ:Old_maon.JPG|שמאל|ממוזער|250px|התל המקראי של מעון הקדומה - צולם מ[[מעון]]]]

[[Fileקובץ:YAD BEN ZVI VIEW 44 20120912 140707.jpg|שמאל|ממוזער|250 פיקסלים|העתק פסיפס מעון במתחם [[יד יצחק בן צבי]] ב[[ירושלים]]]]

'''מעון''' או "מעון שביהודה" המיקראית מוזכרת במקרא עקב היותה כלולה בנחלת [[שבט יהודה]] ונטילת חלק באירועים שבין [[דוד]] ל[[נבל הכרמלי]], בעת שברח מפני [[שאול]] אל [[מדבר]] [[הרי חברון]]. ב[[אונומסטיקון]], חיבורו של [[אוסביוס מקיסריה]], שנכתב ב[[המאה ה-4|מאה ה-4]], אין איזכור למעון.

בעת חלוקת [[ארץ ישראל]] ל[[שבטי ישראל]] כרמל הייתה לנחלת שבט יהודה, ככתוב [[בספר יהושע]]: "זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם. מָעוֹן כַּרְמֶל, וָזִיף וְיוּטָּה".{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|טו|א|נה}}.}}

* [[דוד עמית]], [[רשות העתיקות]], '''לשאלת זיהויה של כרמל היהודית''', מתוך '''הכנס השנתי השלישי הספר והמדבר בארץ ישראל - תשס"ח - 2007''', בעריכת [[יעקב אשל]], סוסיא: מרכז סיור ולימטד סוסיא, תשס"ח-1998

* [[צבי אילן]], '''[[בתי כנסת קדומים בארץ ישראל (ספר)|בתי כנסת קדומים בארץ ישראל]]''', תל אביב: [[הוצאת משרד הביטחון]], 1991, ISBN 9650505229.