פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין תקציר עריכה
 
==רקע==
[[תמונהקובץ:Sultanmam.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסולטנות הממלוכית בשיאה]]
להלכה, לפי [[לוח התקופות בארץ ישראל]] המקובל, עד שנכנסה תחת השלטון הממלוכי הייתה הארץ שרויה ב[[ממלכת ירושלים|תקופה הצלבנית]], אך למעשה, עם מפלת צבא [[ממלכת ירושלים]] ה[[צלבנים|צלבנית]] ב[[קרב הירביה]] בשנת [[1244]], איבדה הממלכה הצלבנית את מרבית שטחיה. אחזקותיה הצטמצמו למספר ערים ומבצרים מבודדים באזור החוף ובגליל, שהיו נתונים במצור מוסלמי. אולם גם השלטון המוסלמי לא היה אחיד והתחלק בין שליטים רבים. מאזן הכוחות בין הצלבנים והמוסלמים התאפיין בסדרת בריתות צבאיות קצרות-טווח ששינו חדשות לבקרים את חלוקת שטחי הארץ, עובדה שהחלישה מאוד את יכולתה של הארץ להתאושש ולהשתקם.
 
 
==כיבוש הארץ והתבססות==
[[תמונהקובץ:NABI-MUSA01.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[נבי מוסא]], נבנה על ידי [[בייברס]] בשנת [[1269]]]]
מטרתו של בייברס הייתה לסלק כל נוכחות זרה מארץ ישראל, ובפרט הנוכחות הצלבנית. הוא איתר את חולשת השלטון המוסלמי הקודם בנכונותו לכרות בריתות עם ה"פרנקים" (כינוי לצלבנים), וביקש לא רק לסלק את הצלבנים אלא גם למנוע מהם כל רצון לחזור. יתרה מזו, התפוררותו המהירה של הכוח המונגולי בחזית המזרח התיכון הותירה בידי בייברס גדודים רבים ערוכים לקרב אותם יכול היה להשליך אל המערכה.
 
אדיקותו של בייברס באה לידי ביטוי גם בפיתוח הערים הקדושות (החראמים), ירושלים וחברון. הוא התחיל בתנופת הפיתוח לה זכתה [[ירושלים בתקופה הממלוכית]], כולל, בין השאר, שיפוץ [[כיפת הסלע]], הקמת אכסניה לעולי רגל בירושלים, שיפוץ [[מערת המכפלה]] בחברון ובניית [[נבי מוסא]] ב[[מדבר יהודה]].
===מורשת בייברס===
[[תמונהקובץ:BaibarsBridge13.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתובת ההקדשה וה[[ברדלס]]ים, סמלו של [[בייברס]], על הגשר סמוך ל[[לוד]]]]
[[תמונהקובץ:Nimrod Fortress Wallpaper.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מבצר נמרוד]], שהיה מעוזו של בייברס בצפון הארץ משנת [[1275]]]]
בייברס הותיר אחריו מסורת ועקרונות לפיהם התנהל, במידה רבה, השלטון הממלוכי בכלל ובארץ ישראל בפרט במהלך מאתיים השנים הבאות.
 
 
===חלוקה מינהלית===
[[תמונהקובץ:White t1.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[המסגד הלבן (רמלה)#המגדל|המגדל הלבן]] בעיר [[רמלה]], נבנה בתקופה הממלוכית]]
 
שטח ארץ-ישראל התחלק בין ה"ממלכות‏‏{{הערה|1=‏מינוח בו משתמש [[יוסף דרורי]] לציון פלך, מושל הממלכה נקרא מַ‏לִכ‏.}}" של דמשק, עזה וצפת באופן הבא:
 
==שנות שגשוג==
[[תמונהקובץ:RAHAT-NABI-YAMIN.JPG|שמאל|ממוזער|250px|סביל [[נבי ימין]] שליד [[כפר סבא]], על נתיב דרך הדואר. נבנה ב-[[1312]] בשמו של המושל הכללי של ארץ ישראל תנכז אלחוסאמי.]]
[[תמונהקובץ:Tankizia2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עיטור נטיפות ("[[מוקרנס]]") בקמרון הכניסה ל[[מדרסת תנכזיה]] שבנה [[תנכיז]] בירושלים בשנת [[1329]]]]
שני הדורות שלאחר בייברס אופיינו בשלטון השושלת היחידה בתקופה הממלוכית שבה עבר השלטון בין בני אותה משפחה, שושלת [[קלאון (סולטאן ממלוכי)|קלאון]] ובניו.‏‏{{הערה|1=‏ראו גם [[ממלוכים#הסולטאנים העיקריים]]‏}}. [[קלאון (סולטאן ממלוכי)|א-מאלכ אל-מנצור קלאון]] שלט בין השנים [[1290]]-[[1280]]. בתחילת שנות שלטונו הדף כמה מרידות בדואים‏‏ (למשל ב-[[1281]] באזור עזה וב-[[1282]] בשכם), הביס את המונגולים בניסיונם האחרון לכבוש שטחים בארץ‏‏ (‏ב[[קרב חומס‏]], 1281), ואף דיכא ביד רמה קשר שבראשו עמדו אמירי דמשק. פעולות אלה הוכיחו שתקופת בייברס לא הייתה אפיזודה חולפת ושהשלטון הממלוכי יציב ורב כוח. קלאון הרחיב את סמכויותיו של [[עלאא' א-דין]] כממונה על הקדשי ירושלים וחברון, ונתן את האות לתחילת פיתוחה של ירושלים כעיר דת מפוארת ואבן שואבת לעולי רגל. בסוף ימיו החל לשים מצור על העיר הצלבנית האחרונה, עכו, אך מת בטרם נכבשה.
 
 
==שנות השקיעה==
[[תמונהקובץ:Kaiytbay.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סביל קאיתביי והכניסה למדרסת האשרפייה, ממבני הפאר האחרונים בתקופה הממלוכית בארץ ישראל]]
[[תמונהקובץ:Sidna Ali - back.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מסגד [[סידנא עלי]] (הוקם ב-[[1481]])]]
המאה ה-15 התחילה תחת צילם הכבד של אירועי שלהי המאה הקודמת, מגפת המוות השחור ופשיטות טימור לנג.