יקותיאל עזריאלי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Cat-a-lot: העביר מקטגוריה:תלמידי ישיבת סלובודקה (קובנה) לקטגוריה:בוגרי ישיבת סלובודקה (קובנה) |
יונה בנדלאק (שיחה | תרומות) תיקון קישור לפירושונים, מעניין אם הוא נולד באדר א' (10 בפברואר) או באדר ב' (12 במרץ) |
||
שורה 1:
{{רב
|שם=הרב יקותיאל עזריאלי
|תמונה=[[
|כיתוב=הרב יקותיאל עזריאלי
|תאריך לידה=[[י"א באדר]] [[תר"ס
|תאריך פטירה=[[י"ג בטבת]] [[תשנ"ג
|תאריך לידה לועזי=[[1900]]
|תאריך פטירה לועזי=[[6 בינואר]] [[1993]]
|מקום פעילות=[[זכרון יעקב]]
|השתייכות=[[ליטאי]]
|נושאים בהם עסק=[[רבנות]]
}}
ה[[רב]] '''יקותיאל עזריאלי (קושלבסקי)''' ([[י"א באדר]] [[תר"ס]]; [[1900]] -
▲ה[[רב]] '''יקותיאל עזריאלי (קושלבסקי)''' ([[י"א באדר]] [[תר"ס]]; [[1900]] - [[י"ג בטבת]] [[תשנ"ג]]; [[6 בינואר]] [[1993]]) היה רבה של [[זכרון יעקב]] במשך כשישים שנה; מניצולי [[פרעות תרפ"ט]].
==תולדותיו==
נולד ב[[אוגוסטוב]] שבפלך [[סובלק]] לרב עזריאל נח קושלבסקי, ששימש רבה של העיר, ולשרה, בת יהודה גילדה. בצעירותו למד אצל אביו, שהיה תלמיד חכם ידוע וחיבר [[סדרת ספרים]] על ה[[תלמוד בבלי|ש"ס]] ("עין צופים", "ממעונות אריות" ו"לבוש ענקים"). לאחר מכן למד ב[[ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)|ישיבת סלבודקה]] ב[[קובנה]].
ב[[חנוכה]] [[תרפ"ה]] (נובמבר [[1924]]) עלה ארצה עם קבוצת בחורי הישיבה מישיבת סלבודקה אשר היוו את גרעין היסוד של [[ישיבת חברון]] בעיר [[חברון]].
▲ב[[חנוכה]] [[תרפ"ה]] (נובמבר [[1924]]) עלה ארצה עם קבוצת בחורי הישיבה מישיבת סלבודקה אשר היוו את גרעין היסוד של [[ישיבת חברון]] בעיר [[חברון]].
בבוקר יום שבת [[י"ח באב]] [[תרפ"ט]] שהה בביתו של [[אליעזר דן סלונים]], מנהל סניף בנק [[אפ"ק]] בחברון ומראשי הציבור היהודי בעיר. בבית התאספו עשרות מיהודי העיר בתקווה למצוא בו מקלט מן הפורעים הערבים. כמו כן התארחו בבית משפחת סלונים הורי אשתו של אליעזר דן סלונים, רבה של זכרון יעקב [[אברהם יעקב אורלנסקי]] ורעייתו ובתם מינה. בעיצומה של [[תפילת שחרית]] פרצו הפורעים הערבים לבית וטבחו ביושביו. הרב אורלנסקי ואשתו, בתם חנה ובעלה אליעזר דן סלונים ונכדם הקטן אהרון סלונים נהרגו. הבת מינה אורלנסקי ניצלה לאחר שהבחור עזריאל קושלבסקי דחף אותה לחדר צדדי. קושלבסקי עצמו נפגע ברגלו מפגיעת פגיון אולם הוא שרד וכעבור זמן החלים מפצעיו.
לאחר הקמתה מחדש של ישיבת חברון בירושלים המשיך קושלבסקי ללמוד בה. בשנת [[תרצ"א]] ([[1931]]) נשא לאישה את מינה אורלנסקי. לאחר מכן למד ב[[היכל התלמוד]] ב[[תל אביב]], וכעבור זמן התמנה לרבה של זכרון יעקב כממלא מקום מקום חותנו שנהרג בפרעות. היה חבר המועצה של [[מרכז חינוך התורה בארץ ישראל]] שפעל בתל אביב ואיגד את מוסדות החינוך הדתיים בארץ ישראל.
הרב קושלבסקי שימש רבה של זכרון יעקב במשך כשישים שנה, והיה אחראי על הקמת תשתית שירותי הדת במושבה. בין השאר היה אחראי על כשרות ה[[יקבי כרמל|יקב]] בזכרון יעקב. כמו כן היה חבר הנהלת [[מדרשיית נעם]] ב[[פרדס חנה]] הסמוכה. במהלך כהונתו [[עיברות|עיברת]] את שמו מקושלבסקי לעזריאלי, על שם אביו עזריאל.
בשנת [[1955]] נסע לאנגליה בשליחותו של הרב הראשי [[יצחק אייזיק הרצוג]] לצורך גיוס עזרה ותמיכה למוסדות הדת בארץ ישראל.
| |||