הגבעטרון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1קריית
מ קישורים פנימיים
שורה 6:
תחילה הופיעה הלהקה רק ב"אזור בה היא נולדה" (כאמור בקבוצת גבע) ובסביבתה בשירים על הווי החיים בקיבוץ. לאחר שראה אותה המלחין [[נחום היימן]] שהתגורר אז בקיבוץ [[בית אלפא]] הסמוך, החל ב-[[1961]] לעבוד איתה, ואיחד אותה עם ההרכב "חמישיית גלבוע" שהקים קודם לכן. היימן גיוון את רפרטואר הלהקה, משירי "[[ההתיישבות העובדת]]", שהושרו בקיבוצים וביישובים החקלאיים, למספר סגנונות אחרים, וביוזמתו היא הוציאה את אלבומיה הראשונים. בהתחלה הלהקה לוותה בנגן [[אקורדיון]] ובשנים מאוחרות יותר היו לה הרכבי נגנים. לאחר היימן עבדו עם הגבעטרון מעבדים נוספים, בהם [[דב כרמל]], [[צביקה כספי]] ו[[אילן גלבוע]], המשמש בעשרים ושתיים השנים האחרונות כמנהלה המוזיקלי של הלהקה. מפיק הלהקה כיום הוא [[דב זעירא]].
 
לגבעטרון רפרטואר עשיר, המורכב הן משירים שנכתבו במיוחד ללהקה והן מעיבודים שלה לשירי ארץ-ישראל מוכרים. הלהקה מזוהה בעיקר עם שירי מולדת ושירי "ההתיישבות העובדת", למרות שהיא הקליטה במספר סגנונות ועיבודים, כולל תקליט בסגנון [[מוזיקה ים תיכונית|ים תיכוני]] מ-[[1994]]. בין שיריה המפורסמים ניתן למנות את: "[[ים השיבולים]]", "עמק שלי", "גוונים", "ניצנים נראו בארץ", "אל בורות המים", "[[יוסף שריג#יצירתו|אור וירושלים]]", "[[החיטה צומחת שוב]]" ו"[[בת שישים]]" (שנכתב לטקס 60 שנה לקיבוץ גבע). הלהקה נודעה גם בשירים הרוסיים המתורגמים שלה, ואף הקדישה לכך אלבום שלם בשם "אל הדרך" ([[1985]]) עם שירים כמו "אל הדרך" ("כולנו בה נצעד") ו"כי אבד אשר עבר".
 
ב-[[1997]] הקליטה הגבעטרון גרסת כיסוי הומוריסטית לשירה של [[שרה מקלכלן]] "Silence", עבור פרסומת ל[[משקה אנרגיה|משקה האנרגיה]] "[[אקס טיזי]]".