גאורג זינגר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ פרט וקט' |
שלומית קדם (שיחה | תרומות) מ ←פעילותו בארץ: עריכה, קישורים פנימיים |
||
שורה 13:
=== פעילותו בארץ ===
בני הזוג זינגר עלו ארצה ב-1939 על סיפון אוניית ה[[העפלה|מעפילים]] "[[טייגר היל]]". רשות מיוחדת שקיבל זינגר מן [[הנציב העליון]] איפשרה לו לשהות בארץ, כדי שיוכל לנצח על ה[[התזמורת הפילהרמונית הארץ ישראלית]] בקונצרטים שערכה ב[[מצרים]], ב[[לבנון]] וב[[סוריה]]. בשנות [[מלחמת העולם השנייה]], בהיעדר מנצחים אורחים מארצות חוץ, הוטלה משימת הניצוח על התזמורת עליו ועל [[מיכאל טאובה]]. זינגר המשיך לנצח על [[קונצרט|קונצרטים]] בסדרות המנויים של התזמורת הארץ ישראלית (לאחר קום המדינה, [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]]), על קונצרטים מיוחדים ועל הופעות לפני חיילים.
בפברואר [[1941]] הקים זינגר יחד עם [[מרק לברי]] את '''[[האופרה הארצישראלית העממית]]''' והוא שימש כמנצחה עד שהפסיקה את פעילותה בתחילת שנת [[1947]]. לאחר הקמתה, שימש זינגר גם כמנצח ב{{ה|אופרה הישראלית}}. בין היתר ניצח על הצגת הבכורה של האופרה "אלכסנדרה" מאת [[מנחם אבידום]].
בשנים 1947 ו-[[1948]] יצא לאירופה ושימש כמנצח-אורח בפראג, [[וינה]], [[רומא]], [[טורינו]] [[מילאנו]] וגם ב[[צרפת]]. בתקופה זו ניצח בשידורי רדיו, בהם נוגנו גם יצירות של מוזיקאים ישראלים.
גיאורג זינגר הקים את [[התזמורת הסימפונית חיפה]] והיה שותף לפיתוחה של התזמורת הקאמרית [[חולון]].
בשנות ה-60 וה-70 שהה בכל שנה כמה חודשים מחוץ לישראל ובהם ניצח כאורח על תזמורות שונות באירופה, ביניהן [[התזמורת הפילהרמונית של ברלין]], [[התזמורת הסימפונית של וינה]], [[תזמורת שווייץ המערבית]], התזמורת של [[האקדמיה הלאומית
מספר הקלטות שלו הופיעו בחברת התקליטים "רמינגטון" (''Remington Records'').
| |||