אלוני ממרא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 109.186.133.51 (שיחה) לעריכה האחרונה של בריאן
שורה 1:
{{מיקום מפורט בישראל|שם=אלוני ממרא|רוחב=31.533332|אורך=35.094|כותרת=כן}}
[[קובץ:Alonei Mamre.TIF|שמאל|ממוזער|250px|ראמת אל ח'ליל - ציור משנת 1833, לערך]]
'''אֵלֹנֵי מַמְרֵא''' (ב[[ערבית]]: '''חירבת רמת ח'ליל''') הוא [[אתר ארכאולוגי]] המצוי כשני ק"מ מצפון-מערב ל[[חברון]].
 
==היסטוריה==
האתר ראמת אל ח'ליל זוהה כאלוני ממרא ה[[מקרא]]ית, מקום מגוריו של [[אברהם]].{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|יג|יח}}. {{תנ"ך|בראשית|יד|יג}}}} משערים שבמקום הייתה חורשת [[אלון|אלונים]] בנחלתו של אדם בשם [[ענר, אשכול וממרא|ממרא]] שהיה מבעלי בריתו של אברהם במלחמתו נגד מלכי המזרח.{{הערה|ראו {{תנ"ך|בראשית|יד|כד}}. למשמעות השם "אלוני ממרא" ראו גם: {{מדרש|בראשית|מב}}}} לדעת פרופ' [[בנימין מזר]] אין לזהות את אלוני ממרא המקראית באזור רמת אל ח'ליל בשל ריחוקה היחסי מהעיר חברון עצמה ובשל חוסר ממצאים מלפני תקופת הורדוס.{{הערה|בנימין מזר, קריית ארבע היא חברון, בתוך: '''ספר חברון''', הוצאת כתר תש"ל 1970}}
 
בשל מיקומו של המקום בצומת דרכים חשובות נערך בו בתקופה [[התקופה הרומית בארץ ישראל|הרומית]] ו[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|ביזנטית]] אחד משלושת הירידים הגדולים בארץ ישראל. על פי [[חז"ל]] היריד שכונה "ירידה של בוטנה"{{הערה|בוטנה הוא פרי ה[[אלון]]}} נחשב כמקום אלילי מובהק המשמש ל[[עבודה זרה]] ומשום כך אסרו לסחור בו: {{ציטוטון|שלושה ירידין הן: יריד עזה, יריד עכו, ירידה של בוטנה, והמחוור שבכולן - ירידה של בוטנה}}.{{הערה|{{ירושלמי|עבודה זרה|א|ד|דף ד|עמוד א}}. {{מדרש|בראשית|מז|יב}}}} במקורות אחרים נקרא המקום בשם "בית אילנים".{{הערה|ספרי לדברים שו; ראו גם: [[שמואל קליין]], '''ארץ יהודה''', עמ' 167}} בפי הנוצרים כונה היריד "טרבינתוס אברהם" (=אלת אברהם).{{הערה|1=[[הירונימוס]] בפירושו ל[[ירמיהו]] לא, טו ו[[ספר זכריה]] יא, ד}} היריד המשיך לפעול גם לאחר [[חורבן בית המקדש השני|חורבן בית המקדש]], ולאחר דיכוי [[מרד בר כוכבא]] נמכרו בו אלפי שבויים יהודים שנשבו על ידי הקיסר [[אדריינוס]].{{הערה|שם}}
 
במאה ה-4 נבנתה במקום [[כנסייה]] ביזנטית על ידי [[קונסטנטינוס הגדול]] על חורבות המקדש האלילי מהתקופה הרומית. הכנסייה ציינה את האלון שתחתיו קיבל אברהם את שלושת המלאכים בפתח אוהלו. כנסייה זו נבנתה לבקשת אמו של קונסטנטינוס, הלנה, כדי להחליף את היריד השנתי שהתקיים שם שנשא אופן פגאני מובהק.{{הערה|Sozomen, in: Migne, 1857a, LXVII, pp. 941-945; Eusebius, Vita Constantini, in: Migne, ibid, vol. XX, pp. 1112-1117; Pilgrim of Bordeaux, in: CCSL, 1953, CLXXV ,p. 20; Egeria, in: CCSL, 1953, CLXXV ,p. 97; Wilkinson, 1977, pp. 173- 174.}} הכנסייה חרבה ב[[התקופה הערבית בארץ ישראל|תקופה המוסלמית]].
 
על פי תיאורים רבים היה באתר עץ גדול ומרשים שכונה "אשל אברהם". העץ מוזכר בכתבי [[יוספוס פלביוס]], פעם כ[[אלון]]{{הערה|1="ואברהם ישב על יד עץ האלון הנקרא "אוגיגי" (=בראשיתי, קדמוני), מקום סמוך לחברון העיר שבארץ כנען" ([[קדמוניות היהודים]], א' י' א').}} ופעם כ[[אלה (עץ)|אלה]].{{הערה|1="העיר הזאת הייתה משכן אברהם אבי היהודים... מצבות קברותיהם נראות בעיר הזאת עד היום הזה והן עשויות שיש יפה לכבוד ולתפארת. ובמרחק ששה ריס מן העיר נראית שם אלה גדולה, ולדברי האנשים האלה הזאת עומדת מראשית בריאת העולם ועד עתה" ([[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים]], [http://www.daat.ac.il/daat/vl/milhamot/milhamot12.pdf ספר ד, פרק ט, ז]).}} ב[[מפת מידבא]] מ[[המאה ה-6]] מתוארים האתר, הכנסייה והעץ העתיק שעדיין היה קיים. מסוף המאה ה-19 מזוהה "אלון אברהם" בחצר ה[[מוסקוביה (חברון)|מוסקוביה]] (הכנסייה הרוסית) בחברון הממוקמת רחוק מאלוני ממרא.{{הערה|1=[http://www.snunit.k12.il/heb_journals/kimat2000/12-10.htm עצים קדושים וקשישים בישראל], '''[[כמעט 2000]]''', גיליון 12, קיץ 1996}}
 
האתר מוזכר גם בתיאוריו של הנוסע המפורסם מ[[ימי הביניים]], [[פתחיה מרגנסבורג]]. בתיאורו הוא מזכיר זקן אחד שמצאו יושב "באלוני ממרא רחוק משם [מערת המכפלה] וכשבא רבי פתחיה לשם, נטה הזקן למות וציווה לבנו להראות לרבי פתחיה העץ שנשענו בו המלאכים...".{{הערה|[[אברהם יערי]], '''מסעות''', עמ' 14. ראו גם: יצחק אלפסי, עודד אבישר, ישוב שלא פסק, בתוך: '''ספר חברון''', הוצאת כתר תש"ל, 1970 עמ' 42}}
 
==האתר כיום==
[[קובץ:ALONI MAMRE.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלוני ממרא]]
השרידים הקדומים ביותר הנמצאים נכון לשנת 2013 באתר הם שרידי חומה [[הורדוס|הרודיאנית]] מהתקופה הרומית הדומה בתבניתה לכתלי המבנה הנמצא מעל [[מערת המכפלה]] ולכתלי [[הר הבית]], ושרידי הכנסייה הביזנטית. בחצר הכנסייה קיימת באר מים המכונה "באר אברהם". ב[[חפירה ארכאולוגית|חפירות הארכאולוגיות]] שנערכו בשנות העשרים על ידי החוקר הגרמני מאדר{{הערה|Mader, Andreas, Altchristliche Basiliken und Lokaltraditionen in Südjudäa: arcäoologische und topographische Untersuchungen, Studien zur Geschichte und Kultur des Altertums: Paderborn, 1918; Mader, ANdreas, "Mamre", Rivista di Archeologia Chrstiana, vol. 6, pp. 249- 312.}}, ובשנות התשעים על ידי ד"ר יצחק מגן התגלו מטבעות רבים, המלמדים על עברו של המקום כמקום מסחר מרכזי. נכון לשנת 2010 מוקף האתר בבנייני מגורים.
 
ב-1997, בעקבות [[הסכם חברון]] הועבר האתר יחד עם אתרים עתיקים נוספים לשליטת [[הרשות הפלסטינית]]. על פי ההסכם הייתה אמורה להישמר גישה חופשית של יהודים לאתר, אך בפועל כמעט ולא התאפשר ליהודים לבקר בו.{{הערה|{{ערוץ7||ביקור נדיר באלוני ממרא|210062|11 באוקטובר 2010}}}}
 
בשיר "שלושת המלאכים", שנכתב על ידי [[יהונתן גפן]] והולחן על ידי [[מתי כספי]], נזכר אלוני ממרא כמקום שאליו באו [[שלושת המלאכים בבית אברהם|שלושת המלאכים]] לבשר ל[[שרה]] על הולכת בנה [[יצחק]].
 
==לקריאה נוספת==
* [[צבי אילן]], '''משוט בארץ''', עם עובד, 1967
 
==קישורים חיצוניים==
* [[דוד בנבנשתי]], [http://www.hebron.org.il/hebrew/article.php?operation=print&id=120 חבל חברון], בתוך: ספר חברון, הוצאת כתר, תש"ל 1970
*{{אנצ דעת|3555}}
* [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9616&kwd=6490 אלוני ממרא], אתר מט"ח
* [http://www.shaveihevron.org/show_item.asp?itemId=76&levelId=61941&itemType=0 אלוני ממרא], אתר שבי חברון
* {{אנצ דעת|3812|אילת (אברהם)}}
* [[נעם ארנון]] ואיתמר שנייוייס, [http://www.machpela.com/content.asp?pageid=63 זיהויה של מערת המכפלה]
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:אתרי ספר בראשית]]
[[קטגוריה:יהודה: אתרים ארכאולוגיים]]