משה יהושע הגר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Kobi10 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 40:
בחורף [[תרצ"ט]] נסע עם אביו לשבות ב[[וילחוביץ]] שב[[קרפטרוס]] ובני העיירה החליטו למנותו לרב{{הערה|לשם מינויו הרשמי, נבחן בידיעת השפה המקומית.}}. באותה תקופה התארס לבתו של רבי מנחם מנדל מ[[חסידות קשאנוב|קשאנוב]]. ב[[ראש חודש]] חשוון שנת [[ת"ש]] ([[1939]]) הקים ישיבה ב[[גרוסוורדיין]] ועמד בראשה הן באמירת שיעורים והשגחה על הבחורים והן באחזקה כספית. בשנת [[תש"ב]] רצו לגייסו לצבא ונמלט ל[[קלוז']] לגיסו רבי יהודה הורוויץ. לאחר שלוש שנים שלא נוצר קשר עם ארוסתו ולא הצליחו לחלצה מפולין, התירו לו מספר רבנים להתארס בשנית ואכן בחודש טבת בשנת [[תש"ב]], התארס ללאה אסתר, בתו של רבי חיים מנחם מנדל מ[[חסידות דעעש|דעעש]] (נכדת רבי יעקב שמשון קנר מ[[חסידות טשכויב|טשכויב]] ששהה אז בקלוז'). נישא ב[[ב' בניסן]] [[תש"ב]] ([[20 במרץ]] [[1942]]). לאחר חתונתו התגורר ב[[דז']] למשך שנה ולאחר מכן חזר לוילחוביץ שם הקים [[תלמוד תורה]] ושילם את שכר ה[[מלמד]] מכיסו. בתחילת [[תש"ד]] ([[1943]]) נסע לגרוסורדיין שם עשה [[שימוש חכמים|שימוש]] אצל רבי [[יצחק יעקב וייס]] וכן קיבל [[היתר הוראה]] מרבי [[מרדכי בריסק]] שהגיע לעיר ליטול [[ארבעה מינים]]. לאחר החגים חזר לוילחוביץ' עם מספר בחורים בשביל להקים ישיבה בעיירה.
 
בחודש אדר תש"ד ([[1944]]), כשפלשו הנאצים להונגריה, נמלט עם אשתו ובתו לגרוסוורדיין. ב[[ח' באייר]] ([[1 במאי]]) הבריחו את הגבול לרומניה והגיעו לכפר ל[[ארד|אראד]] שברומניה. בחסידות ויזניץ מציינים יום זה כיום הצלתו של האדמו"ר. ב[[כ"ו באייר]] (ה-[[19 במאי]]) עבר גם אביו את הגבול והצטרף לבנו. ב[[כ"ט באייר]] (ה-[[22 במאי]]) המשיכו ל[[בוקרשט]] שם נשאר אביו ואילו רבי משה יהושע ומשפחתו יצאו בחודש אב לנמל קונסטנצה, משם הפליגו בספינת ה[[מעפילים]] "[[מורינה]]" לישראל וב[[כ"ה באב]] [[תש"ד]] ([[14 באוגוסט]]) הגיעו לתחנת הרכבת בחיפה. המשפחה נעצרה על ידי הבריטים ב[[מחנה המעצר בעתלית]], ובהשתדלותם של חסידי ויזניץ בארץ שוחררו כעבור שלושה ימים. לאחר שיחרורו נסע לירושלים שם קיבל דירה קטנה ב[[בתי אונגרין]] ובאותה תקופה נהיה חסיד של רבי [[אהרן ראטה]] והצטרף ל[[חבורת שומר אמונים]].
 
בחודש אדר [[תש"ה]] ([[1945]]) עבר להתגורר ב[[תל אביב]] ומונה על ידי דודו האדמו"ר מויז'ניץ, רבי [[אליעזר הגר (דמשק אליעזר)|אליעזר הגר]] (ה"דמשק אליעזר"), לכהן בראשות [[ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר]] ב[[תל אביב]]. לאחר פטירת דודו בשנת [[תש"ו]] נטל על עצמו גם את העול הכלכלי של הישיבה. בשנת [[תשי"ב]] עבר לגור בבני ברק ב[[קריית ויז'ניץ]] ומונה על ידי אביו וועד הקהל לכהן כרב הקריה. בתפקידים אלו כיהן עד פטירת אביו בשנת [[תשל"ב]] (1972), אז התמנה לאדמו"ר. בשנת [[תשכ"ג]] נחלה אביו רבי חיים מאיר, והוא החל לערוך "[[זיץ|באטע]]'ס" לאחר ה[[טיש]] של אביו. בשנת [[תשל"א]] הקים ועד למציאת פתרונות לדיור (בין פעולות הוועד היו הקמת השכונה החסידית ב[[אשדוד]]).