משפט חוזר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: מדי \1 |
מ רווחים מיותרים הוסרו |
||
שורה 2:
מאז קום המדינה ועד היום, ביטל בית המשפט העליון הרשעות לאחר תום המשפט והורה על קיום משפט חוזר ב-26 מקרים בלבד.
==העילות להגשת בקשה למשפט חוזר==
בהתאם לסעיף 31(א) לחוק בתי המשפט, רשאי [[שופט]] של [[בית המשפט העליון]] שהוסמך לכך להורות על קיומו של משפט חוזר בעניין פלילי, בהתקיים אחד מן התנאים הבאים:
▲בהתאם לסעיף 31(א) לחוק בתי המשפט, רשאי [[שופט]] של [[בית המשפט העליון]] שהוסמך לכך להורות על קיומו של משפט חוזר בעניין פלילי, בהתקיים אחד מן התנאים הבאים:
# בית משפט פסק שאחת ה[[דיני הראיות|ראיות]] שהוגשו במשפט המקורי יסודה בשקר או בזיוף, ואלמלא אותה ראיה הייתה תוצאת המשפט משתנה לטובת הנידון.
שורה 15 ⟵ 13:
העילות למשפט חוזר הורחבו בשנת 1996, עם תיקון סעיף 31(א) לחוק בתי המשפט בעקבות מסקנות הוועדה בראשות השופט [[אליעזר גולדברג]] "לעניין הרשעה על סמך [[הודאה]] בלבד ולעניין העילות למשפט חוזר". לאחר התיקון בוטלה הדרישה שהייתה קבועה בחוק כי הראיות שיוצגו בבקשה למשפט חוזר יהיו ראיות חדשות שלא ניתן היה להשיגן בעת המשפט וכן נוספה העילה בדבר "עיוות דין".
עד התיקון האמור לחוק, הורה בית המשפט העליון על עריכת משפט חוזר בשלושה מקרים בלבד. מאז התיקון התקבלו 23 בקשות נוספות למשפט חוזר. מדי שנה מוגשות לבית המשפט העליון בממוצע כ-25 בקשות,{{הערה|כך, למשל, לפי המאגר המשפטי האלקטרוני "נבו" הוגשו בשנת 2011 20 בקשות; בשנת 2010 הוגשו 25 בקשות; בשנת 2009 הוגשו 30 בקשות;
==הליך הגשת בקשה למשפט חוזר==
עד שנת 2004, היו נידונים בישראל רשאים להגיש בקשות למשפט חוזר רק באמצעות [[היועץ המשפטי לממשלה]], אשר קיבל מהנידון את הבקשה והגישה יחד עם תגובתו לבית המשפט העליון. המשיב בבקשות למשפט חוזר היה היועץ המשפטי לממשלה עצמו.
שורה 25 ⟵ 21:
בבקשה למשפט חוזר דן שופט יחיד בבית המשפט העליון, אשר רשאי לדחות את הבקשה או לקבלה ולהורות על עריכת משפט חוזר. אם מתקבלת הבקשה, ובהיעדר הסכמה לזיכוי מטעם היועץ המשפטי לממשלה, מתנהל משפט חוזר בבית המשפט העליון או בבית המשפט המחוזי, לפי שנקבע בהחלטה.
==המשפט החוזר ככלי לתיקון הרשעות שווא==
הליך המשפט החוזר בישראל מנסה לאזן בין שני אינטרסים:
על אף קביעתו של בית המשפט העליון כי המשפט החוזר נועד לספק מנגנון הבא לתקן טעות שנפלה בהרשעתו של אדם, מתוך הכרה כי המערכת המשפטית, ככל מערכת אנושית, אינה חסינה מטעויות,{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/04/480/050/A09/04050480.a09.htm מ"ח 5048/04 דניס אייזן נ' מדינת ישראל]}} ביטל בית המשפט העליון הרשעות לאחר תום המשפט והורה על קיום משפט חוזר ב-26 מקרים בלבד מאז קום המדינה. מדובר במספר קטן מאוד של בקשות שהתקבלו, על רקע מספרם של המורשעים בפלילים במדינת ישראל,{{הערה|1=[http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201218232 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2012]}} גודלה של האוכלוסייה וכן בהשוואה למדינות אחרות בעולם.
שורה 36 ⟵ 31:
בעקבות התיקון לחוק, הוקמה בסניגוריה הציבורית הארצית מחלקת משפטים חוזרים, שתפקידה לבדוק פניות של נידונים לייצוג בבקשות למשפט חוזר. על מנת לייצג נידון בבקשה למשפט חוזר, בודקת הסניגוריה הציבורית אם מתקיימת עילה למשפט חוזר לפי סעיף 31 לחוק בתי המשפט.{{הערה|1=[http://index.justice.gov.il/Units/SanegoriaZiborit/Odot/Pages/MishpatimChozrim.aspx לבקשות בולטות למשפט חוזר אשר הוגשו על ידי מחלקת משפטים חוזרים מאז הקמתה - אתר הסניגוריה הציבורית]}} את המחלקה הקימה וניהלה מאז שנת 2003 עו"ד אפרת פינק מהסניגוריה הציבורית הארצית. מאז מינויה של עו"ד אפרת פינק לשיפוט, בשנת 2013, מנהלת את המחלקה עו"ד קרן אבלין-הרץ.
במאמר שכתבו עו"ד אפרת פינק ועו"ד רתם רוזנברג מתוארים החסמים המוסדיים הקיימים במערכת המשפט בישראל, המגבילים את האפשרות להגיש בקשות למשפט חוזר ומצמצמים את אפשרותו של בית המשפט העליון להורות על משפטים חוזרים לרבות: היעדר סמכויות נאותות לגוף מוסדי ייעודי לבדיקת טענות בדבר הרשעות שווא; אי-שמירה נאותה והשמדה של חומר ומוצגים לאחר תום המשפט; הגבלה של זכות העיון בחומר ושל האפשרות לבדוק מוצגים לאחר תום המשפט; והגבלת האפשרות לקבל מידע מעדים לאחר תום המשפט.{{הערה|1=[http://www.law.tau.ac.il/Heb/?CategoryID=952&ArticleID=2253 אפרת פינק ורתם רוזנברג "על הבעיות המוסדיות המונעות תיקון של הרשעות שווא בישראל" '''מעשי משפט''' ה 193 (2013)]}}
| |||