רחלים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בנייה על אדמות א-סאוויה |
←היסטוריה: בדקתי בפסקי הדין והידיעה שהובאה באתר רשות השידור בערבית ב-2009 אינה מדוייקת. + סידור כרונולוגי |
||
שורה 16:
הששה התגוררו במקום בלילות, ובמשך היום למדו בישיבה ב[[בית אל]]. המדרשה פעלה בשבתות בלבד בניהולו של [[הראל כהן]], אחד מששת בחורי הישיבה, מזכירו של הרב [[זלמן מלמד]] ולימים ראש לשכתו של ח"כ [[יעקב כ"ץ (כצל'ה)]]. פעילותם נתמכה בתקציב זעום מטעם תנועת [[אמנה (ארגון)|אמנה]]. למקום נאסרה כל סלילה של דרך קבע, וההגעה למקום הייתה כרוכה בקשיים לא מעטים. חשמל סופק על ידי [[גנרטור]]. הקשר הטלפוני היה רק באמצעות מכשיר קשר; שכן הצבא אסר על חברת [[בזק]] לספק תשתית טלפון למקום. כל אותה שנה הוקצו כחמישה חיילים לשמור על המקום ב[[ש"ג]] ובמגדל שמירה.
בעת ביקורו של [[אלוף פיקוד המרכז]] במקום [[נחמיה תמרי]] ימים ספורים לפני מותו. הוא ביקש לקבוע [[סטטוס קוו]] והסיר את איומי ההריסה מהמקום. כאות הוקרה על פועלו למענם קראו ששת התושבים לאוהל הענק החדש שבנו לאורחי המדרשה, השלישי במספר, "בית נחמיה" על שמו. בהמשך הוקמה במקום [[היאחזות נח"ל]] וכן התבצע תהליך הגדלת ההיאחזות. ממשלת ישראל לא ראתה ברחלים יישוב עצמאי, אלא [[שכונה]] של [[כפר תפוח]], ולכן ה[[למ"ס]] מנה את תושביו בתוך אוכלוסיית כפר תפוח[http://www.cbs.gov.il/ishuvim/ishuv2007/changes1948_2007.xls]. בשנת [[ה'תשנ"ח]] [[1998]], ביקשה מפלגת [[מולדת (מפלגה)|מולדת]] להצטרף לממשלת [[בנימין נתניהו]]. אחד התנאים שהוצג מטעמה היה איזרוח של ההיאחזות, ואכן [[משרד השיכון]] אישר
בשנת [[2013]] אוכלוסיית היישוב מונה כ-60 משפחות.
|