מיקרו-מחשב – הבדלי גרסאות

ה[[מיקרו מעבד]] הראשון היה [[אינטל]] 4004 שיצא לשוק בשנת [[1971]]. שנה אחריו יצא אינטל 8008 שהיה המיקרו מעבד הראשון עם רוחב פס 8 [[ביט]]. ה-8080 כבר היה מעבד עצמאי למדי עם ביצועים משופרים. עד אמצע [[שנות ה-70]] קמו למיקרו מעבד זה של אינטל מספר מתחרים: המוטורולהמעבד ה-6800 מתוצרת מוטורולה, ה-6502 של חברת Mos Technology וה -Z80 החזק במיוחד של Zilog.

במהלך שנות ה-70 הופיעו עשרות רבות של דגמים שונים של מיקרו-מחשבים. בהתחלה הם כללו מעגל מודפס בודד וחשוף, שכלל גם תצוגה ולוח מקשים כמו של מחשבון או לחלופין התחבר למסוף אלפא נומרי באמצעות [[RS-232]]. בהמשך נוצר תקן S-100 [[אפיק נתונים|BUS]] לחיבור כמה כרטיסים כאלה. הםהמיקרו-מחשבים שימשו הן חובבי אלקטרוניקה לכתיבת תוכניות קטנות ב[[אסמבלר]] והן לשימושים מקצועיים. המערכות המקצועיות התחרו בהדרגה [[מיני מחשב|במיני מחשבים]] כמחשבים רב תכליתיים בתעשייה ובאוניברסיטאות. הם חוללו מהפכה בכך שהפכו את המחשב ממכשיר יקר ונדיר למכשיר שימושי ונפוץ יחסית. מחיר מערכת מקצועית אופיינית בסוף שנות ה-70 היה כמה אלפי דולר, היא תקשרה עם מסוף אלפא-נומרי ב[[RS-232]], היה לה כונן [[תקליטון|דיסקיםתקליטוני]] 8 אינץ' ו[[זיכרון נדיף]] 64 [[קילובייט]]. [[מערכת_הפעלה|מערכת ההפעלה]] הנפוצה ביותר למחשבים תעשייתיים/מחקריים אלו הייתה [[ CP/M]], ה"אמא" הרוחנית של ה [[MS-DOS]].

ה-TRS-80 של Radio Shack, ה-ZX80 של Sinclair-Research וה -PET של Commodore[[קומודור אינטרנשיונל]].

"מחשבים ביתיים" אלו היו ארוזים במארזב[[מארז מחשב|מארז]] סגור והתאימו לשוק רחב יחסית. רובם באו עם מקלדת, התחברו לטלוויזיה, כללו תוכנות משחקים ב-CARTRIDGE, איפשרו תיכנות בשפת [[BASIC]] ושמרו תוכניות על טייפ[[קלטת קסטותשמע|קלטות טייפ]].

מחשב ה[[אפל]] הראשון היה שחקן די זניח בקבוצה זו אך האפל II הצליח מעל ומעבר למתחריו. הוא היה מבוסס על מעבד חלש יחסית ה -6502, אך כונן הדיסקים שכלל, הממשק בצבע, המוניטור הייעודי ותוכנת VisiCalc ([[גיליון_אלקטרונישהייתה ה{{סמ|הכמו-אקסל]]גיליון|אלקטרוני}} הראשון) הפכו אותו לפופולארי ביותר.