הנציב העליון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ככה נקרא בזמנו |
העברה מירושלים בתקופת המנדט הבריטי ודרישת מקור |
||
שורה 4:
'''הנציב העליון לפלשׂתינה (א"י)''' (ב[[אנגלית]]: '''High Commissioner of Palestine''') הוא תואר שניתן, בין היתר, לממונה שמינה [[שר המושבות]] מטעם [[ממשלת בריטניה]] כדי להיות האחראי בפועל על ממשלת [[המנדט הבריטי]] ([[1920]]–[[1948]]) על [[ארץ ישראל]].
==תפקיד וסמכויות==
הנציבים שמונו שוכנו תחילה ב[[בניין אוגוסטה ויקטוריה]] שעל [[הר הצופים]]. לאחר [[רעידת האדמה בארץ ישראל (1927)|רעידת האדמה שהתחוללה בארץ ישראל]] בשנת [[1927]] עברו הנציבים העליונים להתגורר ב[[בית מחניים]] שב[[רחוב הנביאים]]. בסופו של דבר, בראשית [[שנות השלושים]], התמקמו הנציבים העליונים ב[[ארמון הנציב]] בירושלים.▼
[[קובץ:PikiWiki Israel 4405 High Commissioner.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מימין לשמאל הנציב העליון הראשון הרברט סמואל בחצר בית המושל בירושלים עם הלורד בלפור והגנרל אלנבי]]
[[קובץ:Lord Plumer with archbishop of Naples & Latin Patriarch.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הלורד פלומר עם אנשי דת נוצרים. ירושלים [[1926]]]]
ב[[יולי]] [[1920]] קיבל הממשל האזרחי הבריטי את סמכויות השלטון הצבאי ב[[ארץ ישראל]]. ראש ממשל המנדט נקרא הנציב העליון. סגנו וממלא מקומו של הנציב העליון כונה [[המזכיר הראשי של ממשלת המנדט]] ובתפעול השוטף היה אחראי על כל הפעילות האדמיניסטרטיבית השלטונית. הנציב העליון היה בא כוחו של המלך, ובכך מונה לעמוד בראש השלטון, הן הצבאי והן האזרחי. מעשית היה כפוף ל[[משרד המושבות הבריטי]] (Secretary of State for the Colonies) ולשר המושבות כנציגו של המלך ול{{ה|פרלמנט הבריטי}}. הנציב העליון מונה בידי שר המושבות. סמכות הנציב העליון כללה הוצאת צווים, פקודות ותקנות שנועדו להסדיר את השלטון ואת חיי האזרחים. על אף הסמכויות הביצועיות התפקיד היה בעיקר ייצוגי, ונועד לשמש חותמת גומי ומנחה ל[[הצבא הבריטי|כוחות הצבא]] [[משטרת המנדט|והמשטרה]] שישבו בארץ {{מקור}}.
==משכן==
▲הנציבים שמונו שוכנו תחילה ב[[בניין אוגוסטה ויקטוריה]] שעל [[הר הצופים]]. לאחר [[רעידת האדמה בארץ ישראל (1927)|רעידת האדמה שהתחוללה בארץ ישראל]] בשנת [[1927]] עברו הנציבים העליונים להתגורר ב[[בית מחניים]] שב[[רחוב הנביאים]]. בסופו של דבר, בראשית [[שנות השלושים]], התמקמו הנציבים העליונים ב[[ארמון הנציב]] בירושלים.
==הנציבים==
בתקופה זו משלו בארץ שבעה נציבים, ואלו הם:
| |||