נשר (עיר) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 13:
'''נשר''' היא [[עיר]] השוכנת בשיפולים הצפון־מזרחיים של [[רכס]] ה[[כרמל]], ובדרום־מזרח [[מישור (גאוגרפיה)|מישורי]] [[מפרץ חיפה]], בגבול [[עמק זבולון]] והכרמל, כשישה קילומטרים דרומית־מזרחית ל[[חיפה]]. היא ממוקמת על [[כביש 752]], בסמוך ל[[כביש 75]], ושייכת מבחינה מנהלית ל[[מחוז חיפה]].
 
ראשית היישוב שלובה בהיסטוריה של בית החרושת.{{הערה|1=‏'''כל מקום ואתר''' מדריך שלם להכרת הארץ, משרד הביטחון – ההוצאה לאור כרטא 1980‏ הערך נשר עמ' 345.}}{{הערה|1="ישוב עירוני לרגלי הכרמל..... בצדו ביהח"ר למלט "נשר"." (‏'''כל מקום''': פנקס כיס להכרת הארץ, הוצאת מטכ"ל/אכא, ענף השכלה, אוגוסט 1953).‏}} הצריפים הראשונים של [[שכונה|שכונת]] הפועלים, המסמלים את ייסוד היישוב העברי במקום, נבנו בתחילת שנת [[1924]], כיוזמה מקומית של [[מעמד הפועלים|פועלי]] [[בית חרושת|בית החרושת]] "[[נשר מפעלי מלט ישראליים|נשר]]". השכונה ששם המפעל דבק בה הוקמה ב[[מישור]] לצד המפעל, כדי להימנע מ[[יוממות]] מחיפה דרך כפרים ערבים עוינים, ששכנו על כביש חיפה–נצרת.
 
במהלך [[מלחמת העצמאות]] איכלסו [[עולים חדשים]] את היישובים הסמוכים [[בלד א-שייח']] ו[[חוואסה]], לאחר שאלו [[נכבה|התרוקנו]] מתושביהם הערבים. יישובים אלה התקיימו תחילה בנפרד ונוהלו על ידי ועדות מקומיות. שמה של בלד א-שייח' שונה ל[[תל חנן]], ואילו שמה של חוואסה נותר על כנו עד ששונה לבן דור. בשנת [[1949]] החלה להיבנות על צלע ההר שכונת [[גבעת נשר]] כהרחבה למתחם המגורים של פועלי בית החרושת בסמוך למפעל. תושבי שלוש השכונות שאפו להצטרף כשכונות לעיר חיפה, אך [[משרד הפנים]] התנגד לכך. ב־[[22 ביולי]] [[1952]] התקיימו בחירות בשלושת היישובים ל[[מועצה מקומית]] מאוחדת, והוקמה המועצה המקומית נשר המאגדת את שלוש השכונות.{{הערה|1={{דבר|פ' רוזניצקי|עם הבחירות למועצה המקומית נשר|1952/07/22|00312|||Ad}}}} עם השנים הורחב היישוב, ובמעלה הכרמל נבנו שכונות חדשות: שכונת גבעת עמוס, שכונת רמות יצחק ושכונת קדמת דניה ליד [[שכונת דניה]] בחיפה. נשר הוכרזה כעיר בשנת [[1995]].
שורה 22:
===הקמת בית חרושת למלט===
{{ערך מורחב|נשר מפעלי מלט ישראליים}}
ההיסטוריה של היישוב נשר שלובה בהיסטוריה של בית החרושת למלט "נשר". בשנת [[1903]] [[העלייה הראשונה|עלה]] ל[[ארץ ישראל]] מ[[האימפריה הרוסית|רוסיה]] ה[[מהנדס]] [[נחום וילבושביץ]] (וילבוש). הוא סייר בארץב[[ארץ ישראל|ארץ]] כדי לבחון את אפשרויות הפיתוח בה. באותה תקופה לא היה בארץ [[מפעל]] לייצור מלט. וילבושביץ העריך שתנופת בנייה בעתיד תגדיל הביקוש ל[[מלט]], והמליץ על הקמתו של מפעל מלט ב[[חיפה]], בגלל הקרבה ל[[נמל חיפה]], [[מסילת הרכבת החיג'אזית]] ומרבצי [[אבן גיר]] מתאימים בכרמל. [[מלחמת העולם הראשונה]] דחתה את מימוש תוכניותיו של וילבושביץ. ב־[[1918]] הוא חזר לארץ, נפגש עם [[יהושע חנקין]] וביקש ממנו שירכוש שטחי [[קרקע]] מתאימים שנמצאו ליד הכפר הערבי [[יאג'ור]], שהיו שייכים למשפחת ח'ורי, שהתגוררה ב[[לבנון]].
 
[[קובץ:Haifa in 1922.svg|שמאל|ממוזער|320px|חיפה וסביבתה בשנת 1922]]