רלטיביזם מוסרי – הבדלי גרסאות

{{שכתוב|רצוף בקביעות נחרצות שנויות במחלוקת או אף שגויות על פניהן, שלא מובא להן ולו בדל של סימוכין|נושא=מדעי הרוח}}

'''הרלטיביזם המוסרי''' או '''מוסר יחסי''' מהווה גישה [[פילוסופיה|פילוסופית]] בזרם ה[[רלטיביזם|רלטביזם]]. היא טוענת כילפיה, ערכים מוסריים אינם משקפים אמת מוחלטת או אוניברסלית, אלא תלוית מקום, זמן, אדם, תרבות, והקשרהקשר ועוד{{הערה|[http://www.iep.utm.edu/moral-re/ רלטיביזם מוסרי באנציקלופדיה המקוונת לפילוסופיה]}}.

רלטיביזם חברתי-תרבותי הוא מושג [[אנתרופולוגיה|אנתרופולוגי]], אשר מתבסס על נתון עובדתי, המציין כילפיו בעולם קיימות תרבויות שונות, חברות שונות, קהילות שונות, כולן בעלות אופי התנהגותי שונה וערכים שלא תואמים בהכרח, את הערכיםאלה של החברות האחרות{{מקור}}.

הגישה הרלטיבית-חברתית דוגלת ב[[סובלנות]]{{מקור}}, שכן, היא מושתתת על מחשבה שאין דרך אחת טובה לחיות את החיים בחברה{{מקור}}. בעודמצדדי בחברההגישה טוענים כי למרות שבחברה שלנו אנו מעדיפים לעשות דברים כךבדרך וכךמסוימת, אין זה אומר שזו הדרך הטובה ביותר לעשות דברים אלו, אלא לכל היותר, זו הדרך הטובה ביותר '''בשביל בני החברה הזו''', לעשות את אותם הדברים{{מקור}}.

רלטיביזם אישי-ריגשי ([[אמוטיביזם]]) אף הוא מושג אנתרופולוגי על פיו המוסר הינו סובייקטיבי, תלוי-רגש, ולכל אדם מערכת של עקרונות מוסריים משלו. מה שמוסרי מבחינת האדם הוא מה שהוא מרגיש נכון וצודק{{מקור}}. האמוטיביזם הוא ביטוי קיצוני לתפיסת האתיקה המודרניותהמודרנית{{מקור}}. מכיוון שבחברה טרום מודרנית האתיקה עוגנה באופן אובייקטיבי בדת וברצון האל, צריךבני היהאדם לנהוגראו בדרךעצמם מסוימת,מחויבים הכפופהלנהוג לרצון האלבהתאם{{מקור}}. התפנית המודרנית מנתקת את האדם מהסדר האנושי של היקום. האמוטיביזם הוא קיצוני בתחום הזה מאחר שעל פיו כל אחד צריך להכריע בעצמו לפי מערכת הערכים האישית שלו. אנשי דת יטענו נגד האמוטיביזם כי הוא מהווה התפרקות מוחלטת של המוסר - "אם אין אלוהים אז הכל מותר". זהו הטיעון הדתי נגד המודרנה.

הרלטיביזם המוסרי למעשה מונע על ידי הרלטיביזם החברתי-תרבותי, ועל כן, גם הוא דוגל בסובלנות{{מקור}}.

הגישה הרלטיבית-מוסרית מנחה את תורות המוסר בצורה סובייקטיביסטית והיא בעלת מחשבה יותר [[אמפיריציזם|אמפירית]] מאשר [[רציונליזם|רציונליסטית]]{{מקור}}. היינו, הערכים המוסריים אינם ערכים אבסולוטיים, מוחלטים. אין "[[צדק (מוסר)|צדק]]" גלובלי, או "[[טוב]]" גלובלי שנאֶה לכולם. כל חברה, כל תרבות, כל מדינה והטוב שלה. כל מדינה, והערכים המוסריים שלה, אשר נכונים לה.

למעשה, גישה זו מתנגדת לכל תורות המוסר האובייקטיביות, מ[[אפלטון]] ואילך. ברלטיביזם המוסרי, אין [[אידאה]] אחת של "טוב" ולמעשה הריבוי בתשובות נכונות לשאלות מוסריות, הוא לגיטימי לחלוטין. הרלטיביזם המוסרי המוקצן, יכול להפוך ל[[סובייקטיביזם]] מוחלט, היינו לתורות מוסר אינדייווידואליסטיות אשר מותאמות אישית לכל אדם באופן פרטי, על פי המצפון שלומצפונו, הרגשות שלורגשותיו, המחשבות שלו והתרבותמחשבותיו שלוותרבותו.

[[אינדיבידואליזם]] שכזה מוכרבא לנולידי היטבביטוי דרךבכתביו של [[דייוויד יום]].

בעיה אחת עקרונית היא שהוגים מסוימים משתמשים במוסר היחסי באופן מוסרי, לא יחסי: הם דוגלים ב[[סובלנות]] מוחלטת מתוך ההנחה שאין שום ערך אשר צריך להתקיים בהכרח בכל תורות המוסר באשר הן{{מקור}}. בכך הם בכל זאת מציבים ערך מוסרי גלובלי כלשהו - ה[[סובלנות]] עצמה. סתירה זו, בעיני פילוסופים אחדים, מהווה חוסר עקביות לוגית בגישה הרלטיביסטית כולה, ועל כן, מבטלת אותה כליל, למרות שהסתירה מאפיינת רק את כתביהם של הוגים מסוימים בזרם הרלטיביסטי ולמעשה חורגת מהגדרת הרלטיביזם: רלטיביסט מוסרי "אמיתי" יטען שהסובלנות חסרת ערך כלשעצמה, ושהוא אינו דוגל בה כפי שאינו דוגל בשום ערך{{מקור}}.

בחברה רלטיביסטית, אמוטיביסטית, לא ניתן לנהל ויכוח רציונלי בין שתי עמדות כי הרי לא ניתן להכריע באופן רציונלי{{מקור}}. בסופו של דבר הכרעה בוויכוח תהיה בצורה מניפולטיבית{{מקור}}. לא מדובר על שכנוע רציונלי כיוון שאין ביסוס רציונלי לדברים הללו, מדובר ברגשות ולכן בעומק הדברים ההכרעה תהיה מניפולטיבית. חברה אמוטיביסטית היא חברה מניפולטיבית שבה אנשים מתייחסים לאחרים כמו אמצעים ולא כמו מטרות{{מקור}}. דוגמה לחברה כזו ניתן לראות בחברה המערבית - בקפיטליזם{{מקור}}. במסגרת השוק החופשי בני אדם נוטים להתייחס לאחרים כאמצעים ולא כמטרות{{מקור}}. כאשר אני עושה מסחר עם אדם אחר אני נוטה להתייחס אליו כאל אמצעי ולא כמטרה. המנהל פועל על פי עקרונות של יעילות ולא של צדק.

בעיה נוספת ברלטיביזם המוסרי (הנורמטיבי), היא למעשה מה שאנחנו מכנים "חוסר מוסר". באופן עקרוני, אם כל תורת מוסר יכולה להיות "תקינה" כל עוד היא מתאימה לבני אותה החברה המשמשת את התורה הזו, יכולות להיווצר חברות [[פאשיזם|פאשיסטיות]], [[נאצים|נאציות]] וכן הלאה{{מקור}}. מה קורה ברגע שהדבר הטוב והנכון לחברה מסוימת הוא לכבוש חברה אחרת, או לרצוח את כל השחורים או היהודים או האתאיסטים באותה החברה? [[שוויון זכויות]], ככל ערך, הוא חסר ערך בגישה הרלטיבית המוסרית. בעיה זו לא מהווה סתירה לוגית או רעיונית למוסר יחסי, אלא רק דנה בהשלכותיה על החברה. אחת התשובות של הוגים מהזרם הרלטיביסטי לטיעון זה היא שהפילוסופיה לא נועדה לתקן את העולם אלא לתאר ולהבין אותו, ושלא ייתכן שנוותר על ראייה מדוייקת של המציאות רק בגלל שהיא מצערת, מפחידה, או מסוכנת.{{הערה|[http://www.philosophybasics.com/branch_moral_relativism.html פילוסופיה בסיסית]}}

ישנן מספר בעיות אשר טמונות בגישה הרלטיבית-מוסרית. למרות זאת, הגישה הרלטיבית-מוסרית נתמכת על ידי מספר רב של הוגי דעות ואףומקובלת אצל רבים מבני האדם הפשוטים במה שמכונה "[[העולם המערבי]]"{{מקור}}. אחת מהסיבות העיקריות לכך, היא ההתאמה בין הרלטיביזם המוסרי לבין המחשבה ה[[פוסט מודרניזם|פוסט-מודרנית]]{{מקור}}. מדובר בתגובה נגדית לגלי התנועות הגדולות של המאה העשרים כמו נאציזם, או פאשיזם{{הערה|עיין לוחות ושברי לוחות(הרב שג"ר)}}{{מקור}}. אנשים רבים כבר לא מאמינים כי "יש אמת אחת"{{הערה|מתוך סדרת הרצאות על הפילוסופיה של הרב קוק, הניתנה על ידי ד"ר מיכה גודמן}}. הגישה גם תואמת לשיטת ה[[קפיטליזם]] והירקמות ה[[גלובליזציה]] הכלל-עולמית{{מקור}}.