הבדלים בין גרסאות בדף "שדה קלט"

הוסרו 52 בתים ,  לפני 5 שנים
תיקון קישור לפירושונים
(תיקון קישור לפירושונים)
==שדות קלט במערכת השמע==
 
במערכת השמע, שדות קלט יכולים להיות חלקי אזורים במרחב השמע או תחומים של [[תחום שמע|תדירויות שמע]]. חוקרים בתחום זה כמעט ואינם משייכים שדות קלט של שמע לאזורים מוגדרים של [[אפיתל|רקמת האפיתל]] החישתי כמו, במקרה של יונקים, תאי שיער ב[[שבלול האוזן]] (cochlea).
 
==שדות קלט במערכת החישה הגופנית==
במערכת זו, שדות הקלט הם אזורים ב[[עור]] או באיברים פנימיים. לסוגים מסוימים של [[תאי חישה-מכנית]] (mechanoreceptors) (למשל טמפרטורה או [[לחץ]]) יש שדות קלט גדולים, בעוד שלאחרים יש שדות קלט קטנים יותר.
 
שדות קלט גדולים מאפשרים לתא לגלות שינויים על-פני שטח נרחב יותר, כלומר מקנים לו רגישות גבוהה יותר. בהקשר זה, "רגישות" היא מידת היכולת לחוש במגע כלשהו, אבל במחיר של חישה מדויקת פחות וחדה פחות, כאן "חדות" היא היכולת לקבל יותר פרטים של העצם שאיתו נוצר מגע. למשל, אצבעות, שדרושה להן יכולת לגלות פרטים עדינים בעצם, מאוכלסות בצפיפות על ידי מספר רב של תאי חישה מכנית, בעלי שדות קלט קטנים, בעוד שב[[גב]] וב[[רגל]]יים, למשל, יש מספר קטן יותר של תאי חישה, שלהם יש שדות קלט גדולים. לתאי חישה בעלי שדות קלט גדולים יש בדרך-כלל "נקודה חמה" (hot spot), שהיא מקום בשדה הקלט (על פי רוב - במרכז, ישירות מעל תא חישה נתון) שבו הפעלת גירוי מייצרת את התגובה החזקה ביותר.
 
==שדות קלט במערכת הראייה==
 
מופו שדות קלט לכל הרמות של מערכת הראייה, מתאים קולטי-אור, לתאי גנגליון ברשתית, לתאים ב[[גרעין הברך הצידי]] (גב"ץ, lateral geniculate nucleus), לתאים בקליפת המוח הראייתית ולתאים ב[[אזורי הראייה האקסטרסטרייטיים]] (extrastriate visual areas).
 
===ארגון שדות הקלט בתאי הגנגליון ברשתית העין===
ארגון שדות הקלט של תאי גנגליון המורכבים מהקלט המתקבל מתאי קנה ותאי מדוך רבים, מספק דרך לגילוי [[ניגוד (צבע)|ניגוד]] (contrast) בעצם, ובכך לגילוי גבולות הקצה של עצמים, שהוא השלב הראשון בראיית עצמים בסדרה של שלבי עיבוד שהמשכם במרכזי ראייה שונים במוח. כל אחד משדות הקלט מאורגן בצורה של דסקה מרכזית, הקרויה "מרכז", וסביבה טבעת משותפת-מרכז, הקרויה "היקף". כל אחד מאזורים אלה מגיב בצורה הפוכה לאור. לדוגמה, אור ב"מרכז" עשוי להגדיל את קצב הירי של תא גנגליון מסוים, בעוד שאור ב"היקף" יקטין אותו. הסיבה לכך היא שאזור ה"היקף" פועל בצורה [[אנטגוניזם|אנטגוניסטית]] לאזור ה"מרכז".
 
הדוגמה הבאה ממחישה פעולה אנטגוניסטית זו של ה"היקף". כאשר אור פוגע בתא קנה שנמצא באזור מרכז שדה הקלט של תא הגנגליון, תא הגנגליון מעורר, כתוצאה מהשלבים הבאים:
 
:א. האור גורם לירידה במתח שעל קרומית תא הקנה ([[היפרפולריזציה]]) וכתוצאה מכך התא משחרר פחות נוירוטרנסמיטורים שהשפעתם על התא הבא ב[[מסלול איתות|שרשרת האיתות]] - תא דו-קוטבי היא השפעה מעכבת – כלומר, פחות עיכוב של התא הדו-קוטבי.
:ב. הקטנת העיכוב על תא דו-קוטבי מגדילה את המתח שעל קרומית התא שלו ([[דפולריזציה]]) וכתוצאה מכך התא משחרר יותר [[נוירוטרנסמיטור|נוירוטרנסמיטורים]]ים שהשפעתם על התא הבא ב[[מסלול איתות|מסלול האיתות]] – תא גנגליון היא השפעה מעוררת – כלומר, יותר עירור של תא הגנגליון.
:ג. הגדלת העירור של תא גנגליון (דפולריזציה) מגדילה את המתח שעל קרומית התא שלו, וקצב הירי (קצב יצירת פוטנציאלי פעולה) שלו גובר.
 
:א. האור גורם לירידה במתח שעל קרומית תא הקנה (היפרפולריזציה) וכתוצאה מכך התא משחרר פחות נוירוטרנסמיטורים שהשפעתם על התא הבא בשרשרת האיתות – תא אופקי היא השפעה מעוררת – כלומר, פחות עירור של התא האופקי. דוגמה מצוינת לתלות של פעולת הטרנסמיטור בתא המקבל (ב[[קולטן]] שלו) – כלומר אותו טרנסמיטור יכול לפעול בצורה הפוכה על תאים שונים או על סוגים שונים של אותו תא.
:ב. הקטנת העירור על תא אופקי מקטינה את המתח שעל קרומית התא שלו (דפולריזציה) וכתוצאה מכך התא משחרר פחות נוירוטרנסמיטורים שהשפעתם על התא הבא במסלול האיתות – תא קנה שנמצא באזור מרכז שדה הקלט היא השפעה מעכבת – כלומר, פחות עיכוב של תא הקנה.
:ג. הקטנת העיכוב על תא קנה באזור מרכז שדה הקלט מגדילה את המתח שעל קרומית התא שלו (דפולריזציה) וכתוצאה מכך התא משחרר יותר נוירוטרנסמיטורים שהשפעתם על התא הבא במסלול האיתות – תא דו-קוטבי היא השפעה מעכבת – כלומר, יותר עיכוב של התא הדו-קוטבי.
:ד. הגדלת העיכוב על התא הדו-קוטבי מקטינה את המתח שעל קרומית התא שלו (היפרפולריזציה) וכתוצאה מכך התא משחרר פחות נוירוטרנסמיטורים שהשפעתם על התא הבא במסלול האיתות – תא גנגליון היא השפעה מעוררת – כלומר, פחות עירור של תא הגנגליון.
:ה. הקטנת העירור של תא גנגליון (היפרפולריזציה) מקטינה את המתח שעל קרומית התא שלו, וקצב הירי (קצב יצירת פוטנציאלי פעולה) שלו פוחת (השפעה מעכבת).
 
ישנם שני סוגים של תאים דו-קוטביים ושל תאי גנגליון: מרכז-'דולק' (ON-center) ומרכז-'כבוי' (OFF-center). ההבדל הבסיסי בין שניהם נעוץ בעובדה שכל סוג מצויד בקולטן שונה ל[[גלוטמאט]], שהוא הנוירוטרנסימטור היחיד שתאים קולטי-אור משחררים, כשתוצאת קישורו לקולטן תלויה בסוג [[תעלת יונים|תעלות היונים]] שהוא פותח. גלוטמאט פועל כנוירוטרנסמיטר מעכב, כשהוא גורם לפתיחת תעלות שמביאות להיפרפולריזציה של התא. הפסקת שחרור גלוטמאט מעכבת את ההשפעה המעכבת של הנוירוטרנסמיטור על התא הדו-קוטבי, מה שגורם לעירורו. תוצאה הפוכה מתקבלת כאשר מגורים תאים קולטי-אור שנמצאים בהיקפו של תא גנגליון מסוג מרכז-'דולק'. על אף שהם מגיבים בהפחתת השחרור של גלוטמאט, הרי שכאן הוא פועל כנוירוטרנסמיטור מעורר, שפותח תעלות יונים שמביאות לדפולריזציה של התא, וכתוצאה – לעיכובו של התא הדו-קוטבי.
 
כשתאים קולטי-אור במרכזו של שדה הקלט של תא גנגליון מסוג מרכז-'דולק' (דרך תא דו-קוטבי מאותו סוג) מגורים על ידי אור, הם מפסיקים לשחרר גלוטמאט לסינפסה, הדבר גורם לדפולריזציה של התא ולעירור שלו, ולבסוף - להגברת קצב הירי של תא הגנגליון שלו. לעומת זאת, עירור של תאים קולטי-אור באזור ההיקפי של שדה הקלט גורם לעיכוב התא הדו-קוטבי עקב היפרפולריזציה, וכתוצאה מכך להקטנת קצב הירי בתא הגנגליון שלו. לתא מסוג מרכז-'כבוי' יש בדיוק את התגובה ההפוכה (ראו איור). עירור של שני האזורים, בשני סוגי התאים, גורם לתגובה קלה (בשל אנטגוניזם, כלומר עיכוב השפעות הדדי של 'מרכז' ו'היקף' על תא הגנגליון אליו הם קשורים).
 
תא קולט-אור יכול ליצור סינפסות עם שני סוגי התאים הדו-קוטביים, וכך יש לו סינפסות בהן גלוטמאט פועל בצורה מעוררת וגם סינפסות בהן הוא פועל בצורה מעכבת. בסיכומו של דבר, תאים קולטי-אור שהם חלק משדות הקלט של תאי גנגליון משני הסוגים, דרך תאים דו-קוטביים שמקשרים ביניהם, יכולים לעורר או לעכב נוירונים [[בתר-סינפטי|בתר-סינפטיים]]ים (postsynaptic) משום שהנוירוטרנסמיטור שהם משחררים לסינפסות שלהם, גלוטמאט, יכול לפעול ליצירת דפולריזציה או היפרפולריזציה בהתאם לסוג התא.
 
ארגון של שדה קלט בצורה של מרכז-היקף מאפשר לתאי גנגליון להעביר מידע שאינו מתייחס רק לעצם עירורם של תאים קולטי-אור, אלא גם לשינויים באותות המגיעים למרכז ולהיקף של שדה הקלט שלו, מה שמאפשר להם להעביר מידע על ניגוד. גודלו של שדה הקלט קובע את [[תדירות מרחבית|התדירות המרחבית]] של המידע: שדות קלט קטנים מגורים על ידי תדירויות מרחביות גבוהות, כלומר כאלה שכוללות מידע חזותי של פרטים עדינים בעצם; שדות קלט גדולים מגורים על ידי תדירויות מרחביות נמוכות, כלומר אלה שכוללות פרטים גסים בעצם.