פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 42 בתים ,  לפני 5 שנים
←‏תגליות שגויות: שיפורי סגנון קלים
==תגליות שגויות==
 
במאה ה-21 הזהירו מספר מדענים מפני [[כשל לוגי|כשלים]] ו[[נטאי|נטאים]] אשר גורמים לחוסר הדירות בתחומים מסוימים של המדע המודרני, ובעיקר ב[[פסיכולוגיה]] וברפואה. מבין מדענים אלו מפורסם בייחוד ג'ון יואנידיס, פסיכולוג אמריקאי הטוען שבתחומים המדוברים, יותר מ-50% מן ה"תגליות" אשר מתפרסמות במאמרים מדעיים אינן משוחזרות בניסויים נוספים, והן למעשה שגויות<ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר = John P. A. Ioannidis|שם = [http://www.plosmedicine.org/article/info%3Adoi%2F10.1371%2Fjournal.pmed.0020124 Why Most Published Research Findings Are False]|כתב עת = PLoS Medicine|שנת הוצאה = 2005|כרך = DOI: 10.1371/journal.pmed.0020124}}</ref>. בין הכשלים והנטאים אשר עשוייםעלולים להשפיע על שיעור התגליות השגויות:
 
* '''נטאי הפרסום:''' (Publication Bias): כתבי-עת מדעיים לעתים קרובות מעדיפים לפרסם מחקרים המכריזים על תגליות, ובייחוד תגליות הזוכות לעניין ציבורי ופרסום באמצעי התקשורת, מאשר מחקרים הבודקים תגליות קודמות ומודיעים על כישלון לשחזר אותן.
 
* '''אפקט המגרה:''' (File drawer Effect): חוקרים רבים הנכשלים בשחזור תגלית עליה דיווח חוקר אחר אף אינם מנסים לפרסם את כשלונם, אם משום שהם מאשימים את עצמם בשגיאות טכניות ואם משום שהם מודעים לקושי לפרסם תוצאות שליליות.
[[File:Reproducibility table.svg|שמאל|ממוזער|400px|'''דוגמה היפותטית: כיצד שיעור התגליות השגויות במדע עלול להיות גבוה בהרבה מרמת המובהקות הסטטיסטית'''{{ש}}'''(א)''' נניח שבשנה מסוימת בתחום מסוים במדע נבדקו בניסויים 1000 השערות (משבצות ירוקות), שמתוכן 100 השערות - שיעור של 10% - הן אכן נכונות (משבצות צהובות).{{ש}}'''(ב)''' לא כל ההשערות הנכונות תהפוכנה בהכרח לתגליות - העוצמה הסטטיסטית היא אחוז ההשערות אשר מתגלות בפועל בניסוי מתוך ההשערות הנכונות. אם נניח שבתחום המדעי המדובר העוצמה הסטטיסטית היא 80%, אזי רק 80 מתוך 100 ההשערות הנכונות תתקבלנה בניסויים כתגליות, בעוד ששאר ה-20 יחמקו מגילוי (משבצות כחולות). יתר על כן, אם רמת המובהקות הסטטיסטית הנהוגה בתחום היא 5%, אז מתוך 900 ההשערות שאינן נכונות, 5% או 45 השערות תתקבלנה בטעות כ"תגליות" (משבצות אדומות).{{ש}}'''(ג)''' המספר הכללי של תגליות שתתפרסמנה באותה השנה בספרות המדעית יהיה איפוא 45+80=125, ומתוכן 45 תהיינה שגויות - שיעור תגליות שגויות של 36% הגבוה בהרבה מרמת המובהקות.]]
כתוצאה מנטאים כאלו, עלול להתרחש מצב שבו, למשל, אותם מחקרים שמצאו כי לתרופה חדשה יש השפעה חזקה מתפרסמים, בעוד שמחקרים אחרים שלא מצאו השפעה שלה אף אינם מגיעים לידיעת הקהילה המדעית בתחום. בשנים האחרונות חוקרים מציעים נהלים ומתודולוגיות חדשות במדע במטרה לבטל את השפעתם של נטאים כאלו.
כשל נפוץ אפילו בין מדענים רבים הוא לחשוב ש'''אחוז התגליות השגויות במדע''' אינו יכול להיות גדול מרמת המובהקות הסטטיסטית המקובלת. במדעי הרפואה וה[[ביולוגיה]] מקובל לדחות השערה כאשר המובהקות הסטטיסטית בניסוי שבדק אותה שווה או גדולה מ-0.05 (שהם 5%), ולכן מדענים רבים סבורים אינטואיטיבית שלכל היותר 5% מן התגליות המתפרסמות בתחום הרפואה והביולוגיה עלולות להיות שגויות. אך ההגדרה הנכונה של מובהקות סטטיסטית היא הסיכוי לקבל את תוצאות הניסוי בהנחה ש[[השערת האפס]] היא נכונה, כלומר בהנחה שהשערת הניסוי שגויה ([[שגיאות מסוג I ו-II|טעות מסוג I]] או בכינוי נפוץ באנגלית false positive). אחוז התגליות השגויות הכללי במדע תלוי לא רק ברמת המובהקות, אלא גם בשני גדלים חשובים נוספים - ה[[עוצמה סטטיסטית|עוצמה הסטטיסטית]], ובייחוד '''אחוז ההשערות הנכונות מתוך כלל ההשערות שנבדקו'''. בכך ניתן להיווכח בדוגמה המספרית ההיפותטית באיור שמשמאל.
 
בדוגמה זו ניתן לראות שלאחוז ההשערות הנכונות מתוך כלל ההשערות הנבדקות יש חשיבות רבה. אם מרבית ההשערות שמדענים בודקים בתחום מסוים אינן נכונות, אזי אפילו האחוז הקטן מתוכן שמתקבלות בטעות כתגליות עלול להיות גדול ממעט ההשערות הנכונות. למשל, אם בדוגמה המספרית באיור שמשמאל נקטין את אחוז ההשערות הנכונות ל-1% בלבד יתקבל שיעור תגליות שגויות של 86%. במצב היפותטי כזה גם רמת המובהקות הסטטיסטית המחמירה שדורשים המדענים בניסוי אינה מספקת להציל את התחום מן הקושי לנסח השערה נכונה. יואנידיס טוען כי מצב כזה שבו "רוב התגליות המתפרסמות הן שגויות" אכן מתרחש בפועל בתחומי מדע בעלי בסיס תאורטי חלש יותריחסית, כמו פסיכולוגיה<ref name=":0" />.
 
חשוב לציין כי תהיה זו טעות להסיק שמרבית העובדות הנחשבות ל[[קונצנזוס מדעי]] במדע המודרני הן בעצם שגויות. ממצאים אשר נחשבים לקונצנזוס במדע בדרך-כלל נבדקו ואושרו פעמים רבות, ולכן רמת הוודאות בהם קרובה ל-100%. הטיעון למעלה עוסק ב"תגליות" שהתקבלו רק פעם אחת ועדיין לא שוחזרו. מכאן מתחוורת חשיבותה העצומה של ההדירות לאמינותו של המדע.