הדירות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏תגליות שגויות: שיפורי סגנון קלים
ביטול חלוקה מיותרת לסעיפים
שורה 15:
משאבת האוויר, שבמושגי המאה ה-17 הייתה מכשיר מדעי יקר, מסובך וקשה לבנייה, גם הובילה לוויכוח המתועד הראשון על הדירות של תופעה מסוימת במדע. המדען ה[[הולנד|הולנדי]] [[כריסטיאן הויגנס]] בנה ב[[אמסטרדם]] את משאבת האוויר הראשונה שלא נמצאה תחת שליטתם הישירה של בויל ועוזרו דאז [[רוברט הוק]]. הוא דיווח על תופעה שבה הריק בתוך המשאבה שלו גרם למים "לרחף" בראש שפופרת ריקה (למעשה מוחזקים על ידי בועת אויר, מה שהויגנס כינה "anomalous suspension"). הוק ובויל לא הצליחו לשחזר את התופעה במשאבות האוויר שלהם, וכתוצאה מכך עלו ספקות לגבי נושא הריק בכללותו, ולגבי סמכותו המדעית של הויגנס בפרט. בהליך יוצא-דופן באותה תקופה הוזמן הויגנס לאנגליה בשנת 1663, ובהנחייתו הישירה הצליח הוק לשחזר את התופעה. בעקבות זאת נבחר הויגנס כחבר זר בחברה המלכותית. הסיבה המדויקת לחוסר ההדירות בתופעה זו הובררה במלואה רק במאה ה-20.
 
הסטטיסטיקאי [[רונלד פישר]], שהניח בין השאר את היסודות לשיטה המדעית המודרנית של [[מובהקות סטטיסטית]], כתב בחיבורו הקלאסי "תכנון ניסויים" משנת 1935 כי "אנחנו יכולים לומר שתופעה ניתנת להדגמה באופן ניסויי כאשר אנו יודעים לבצע ניסוי אשר רק לעתים רחוקות יתן לנו תוצאה בלתי-מובהקת סטטיסטית". הפילוסוף של המדע [[קרל פופר]] היה בוטה יותר בחיבורו משנת 1934 "הלוגיקה של תגליות מדעיות" (שהציג את [[עקרון ההפרכה]]), בו כתב "מקרים בודדים ובלתי-הדירים הם חסרי משמעות למדע". אמירות מעין אלו מבטאות [[דוגמה]] רווחת בקהילה המדעית המודרנית, בעיקר בתחומי [[מדעים מדויקים]] ו[[מדעי החיים]], לפיה הדירות הינה [[תנאי הכרחי]] (אם גם לא [[תנאי הכרחי ומספיק|מספיק]]) לביסוסה של עובדה מדעית, ולעצם קיומה של סמכות מדעית בנושא כלשהו. למשל, בתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] דחתה מרבית הקהילה המדעית את הטענות לביצוע [[היתוך קר]]. נימוק עיקרי לדחייה היה כשלונם של מרבית הנסיונות לשחזר את התופעה, אפילו לפני שהתגלתה השגיאה המקורית בחישוביהם של ה[[כימה|כימאים]] שטענו לתגלית.
==במדע מודרני==
 
הסטטיסטיקאי [[רונלד פישר]], שהניח בין השאר את היסודות לשיטה המדעית המודרנית של [[מובהקות סטטיסטית]], כתב בחיבורו הקלאסי "תכנון ניסויים" משנת 1935 כי "אנחנו יכולים לומר שתופעה ניתנת להדגמה באופן ניסויי כאשר אנו יודעים לבצע ניסוי אשר רק לעתים רחוקות יתן לנו תוצאה בלתי-מובהקת סטטיסטית". הפילוסוף של המדע [[קרל פופר]] היה בוטה יותר בחיבורו משנת 1934 "הלוגיקה של תגליות מדעיות" (שהציג את [[עקרון ההפרכה]]), בו כתב "מקרים בודדים ובלתי-הדירים הם חסרי משמעות למדע".
 
אמירות מעין אלו מבטאות [[דוגמה]] רווחת בקהילה המדעית המודרנית, בעיקר בתחומי [[מדעים מדויקים]] ו[[מדעי החיים]], לפיה הדירות הינה [[תנאי הכרחי]] (אם גם לא [[תנאי הכרחי ומספיק|מספיק]]) לביסוסה של עובדה מדעית, ולעצם קיומה של סמכות מדעית בנושא כלשהו. למשל, בתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] דחתה מרבית הקהילה המדעית את הטענות לביצוע [[היתוך קר]]. נימוק עיקרי לדחייה היה כשלונם של מרבית הנסיונות לשחזר את התופעה, אפילו לפני שהתגלתה השגיאה המקורית בחישוביהם של ה[[כימה|כימאים]] שטענו לתגלית.
 
== מחקר הדיר ==