אסון מחניים – הבדלי גרסאות

מיד לאחר האסון מינה [[מפקד חיל האוויר הישראלי|מפקד חיל האוויר]] [[ועדת חקירה (צה"ל)|ועדת חקירה]] שבדקה את הגורמים לו, כמקובל במקרים של תאונות קטלניות. אף על פי שנמצאו על ידי הוועדה מספר רב של ליקויים בתחומי רקע שונים, הגיעה למסקנה כי הסיבה המכרעת לתאונה היא טעות אנוש של קברניט המסוק שנפגע. לא ננקטו הליכים כנגד איש.

 

 

[[הפרקליט הצבאי הראשי]] מוסמך למנות חוקר סיבות מוות, אם הגיע למסקנה שישנו עניין במיצוי הליכי חקירה ומשפט. במקרה זה הפרקליט הצבאי הראשי, לאחר שבחן את דו"ח ועדת החקירה של חיל האוויר, פנה למפקד חיל האוויר בדרישה למינוי קצין בודק להשלמת החקירה. מפקד חיל האוויר התנגד לעניין מראשיתו והבהיר כי לא יתמוך בהשלמת החקירה כל עוד הרמטכ"ל לא ישעה את החלטותיו לגבי תיק ועדת החקירה של חיל האוויר. עמדה זו, על אף שאין לה יסוד משפטי, נבעה מתפיסתו הפיקודית של מפקד חיל האוויר, שלא ייתכן שהחלטתו בדבר הטיפול בתיק ועדת החקירה לא תהיה סוף פסוק, אלא אם מפקדו - הרמטכ"ל - סבור אחרת. בשל התנגדות זו ולמרות שכל הסמכויות המשפטיות היו בידי הפרקליט הצבאי הראשי, השתהתה ההחלטה בדבר השלמת החקירה במשך חודשים.