הבדלים בין גרסאות בדף "אוטופיה"

הוסרו 47 בתים ,  לפני 5 שנים
מ
אין תקציר עריכה
מ (קישורים לתבנית)
מ
 
==מקור המושג==
[[תמונהקובץ:Utopia.jpg|ממוזער|שמאל|300px|[[חיתוך עץ]] מאת אמברוזיוס הולביין למהדורה משנת [[1518]] של הספר אוטופיה]]
המונח "אוטופיה" נטבע על ידי [[תומאס מור]] בשנת 1516 בספרו (שנכתב ב[[לטינית]]): ''De Optimo Reipublicae Statu deque Nova Insula Utopia'' ("על-אודות הרפובליקה הטובה הנמצאת באי החדש אוטופיה") או, בקיצור '''[[אוטופיה (ספר)|אוטופיה]]'''. בספרו של מור, "אוטופיה" הוא בעצם שמו של אי מבודד שעליו הוקמה רפובליקה אידאלית. בכותרת הספר יש הד לחיבור "[[הפוליטאה]]" של [[אפלטון]], שבתרגומו ללטינית נקרא "הרפובליקה". מור עצמו ביאר את השם אוטופיה, וכתב שגזר אותו משורשים יווניים באופן שאפשר יהיה לפרשו בשני אופנים: Eutopia - "מקום טוב", או "Outopia" - "שום-מקום" ("מקום שאינו קיים"). הספר כולו מתאר את החברה האידאלית על האי הדמיוני באופן ספק-רציני ספק-סאטירי, והוא כולל רמזים והתייחסויות סמויות לכתבים קלאסיים (יווניים ולטיניים) שעסקו בתיאור החברה האידאלית, ואשר נעשו פופולריים בין המשכילים במערב אירופה בימיו של מור.
 
בספרו, מתאר תומאס מור חברה המסודרת באופן רציונלי. את הסיפור מביא כביכול מגלה הארצות שגילה אותה – רפאל היתלודיאוס (שם שגזור מיוונית ואפשר לתרגמו כ"פטפטן" או "קשקשן"). אוטופיה היא [[רפובליקה]] שבה כל הרכוש מוחזק במשותף. בנוסף, יש לה מעט [[חוק|חוקים]]ים, אין שם [[עורך דין|עורכי דין]] וכמעט שאין היא שולחת את [[אזרח|אזרחיה]]יה [[מלחמה|להילחם]], אך היא שוכרת [[שכיר חרב|שכירי חרב]] מאזרחי ה[[מדינה|מדינות]] הקרובות.
 
יש להניח כי מור, אדם [[נצרות קתולית|נוצרי קתולי]] [[דת|דתי]]י שהתלבט פעם האם להצטרף ל[[כנסייה]] כ[[כומר]], קיבל השראה מחיי ה[[נזיר|נזירים]]ים כשהוא תיאר את אופיה של החברה האוטופית. מור חי בתקופה שבה השראתו של ה[[רנסאנס]] החלה לפעול ב[[אנגליה]], והאידאלים של [[ימי הביניים]] הישנים – כולל האידאל הנזירי – החלו להיסדק. כמה מרעיונותיו של מור משקפים נוסטלגיה לעבר ה[[ימי הביניים|ימי-ביניימי]] הזה. ספרו היווה השראה ל[[רדוקסיון|רדוקסיונים]] שנוסדו בידי ה[[ישועים]] על מנת לנצר ו"לתרבת" את ה[[גואראנים]].
 
==אוטופיות כלכליות==
בתחילת [[המאה ה-19]] עלו כמה רעיונות אוטופיים, בדרך כלל כתגובה להתפוררות החברתית שנוצרה בעקבות התפתחותם של ה[[מסחר]] וה[[קאפיטליזם]]. אלה בדרך כלל מוכללים בתנועה "אוטופית-[[סוציאליזם|סוציאליסטית]]" גדולה יותר, בשל המאפיינים המשותפים שלהם: חלוקה שווה של הרכוש, לעתים עם ביטול ה[[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] בכלל, וכשאזרחים רק עובדים ב[[עבודה (כלכלה)|עבודה]] שהם נהנים ממנה ושמועילה לכלל האזרחים, ושמותירה להם פנאי להתעסקות ב[[אמנות|אמנויות]] וב[[מדע|מדעים]]ים. דוגמה קלאסית לאוטופיה שכזו היא "הסתכלות אחורה" (''Looking Backward'') של אדוארד בלאמי. אוטופיה סוציאליסטית אחרת היא "חדשות משום מקום" (''News from Nowhere''), של [[ויליאם מוריס]], שנכתב גם כתגובה לאופי ה[[ביורוקרטיה|ביורוקרטי]] של האוטופיה של בלאמי, שמוריס ביקר. אך ככל שהזמן עבר והתנועה הסוציאליסטית התבגרה, האוטופיות ננטשו. סוציאליסטים ייסדו את הרעיונות שלהם באופן מוצק יותר על המציאויות של דורם; בין התנועות הסוציאליסטיות, ה[[מרקסיזם]] נעשה למבקר החריף ביותר של הסוציאליזם אוטופי.
 
אוטופיות הומצאו גם בצד השני של הקשת הפוליטית. לדוגמה, "[[עריצה היא הלבנה]]" (The Moon is a Harsh Mistress) של [[רוברט היינליין]] היא אוטופיה [[אינדיבידואליזם|אינדיבידואליסטית]] וליברטנית. אוטופיות [[קאפיטליזם|קאפיטליסטיות]] מסוג זה בדרך כלל מבוססות על [[כלכלת שוק]] מושלמת, שבה אין נפילה של הכלכלה – או שלא עוסקים בנושא זה כלל. ציניקנים מסוימים, בדרך כלל סוציאליסטיים, רואים את ספרי הלימוד לכלכלה כסוג של אוטופיות קאפיטליסטיות.
*'''אקוטופיה''' (1975) מאת ארנסט קלנבאך
*'''הטרילוגיה של שלושת ה[[קליפורניה|קליפורניות]]''' (במיוחד '''הקצה הפציפי''' (1990)) ו'''טרילוגיית [[מאדים]]''' של קים סטאנלי רובינסון.
*'''המעניק''' (1993) רומן מאת לויס לוורי מתאר חברה "מושלמת" בעתיד הרחוק, שבה הסילוק של ה[[מלחמה]], ה[[מחלה|מחלות]], ה[[פחד]] וכו' בא במחיר של [[הדחקה]] של ה[[רגש|רגשות]]ות האנושיים, [[אינדיבידואליזם]] ו[[בחירה חופשית]].
*רוב הסיפורים ב'''הפרימיטיבי העתידי – האקוטופיות החדשות''' (1994), ערוך בידי קים סטאנלי רובינסון
*'''הציווי ההדוניסטי''' (1996), מניפסט מקוון מאת דייוויד פירס, מתאר כיצד [[הנדסה גנטית]] ו[[ננוטכנולוגיה]] ימנעו את כל הייסורים בחיי האנושות.