אליהו בשייצי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
הרחבה על פי ערכו באוצר ישראל |
||
שורה 1:
'''אליהו בשייצי''' (ב[[טורקית]]: Bašyazi; {{כ}}[[1420]] <small>([[circa|בערך]])</small> - {{כ}}[[1490]], [[אדירנה]]), היה חכם [[יהדות קראית|קראי]] בן [[המאה ה-15]]. מחבר הספר [[אדרת אליהו (ספר הלכה קראי)|אדרת אליהו]], הנחשב לספר ההלכה המחייב של היהדות הקראית. מראשי האסכולה שפעלה למען קירוב בין הקראים לרבניים.
הוא תלמידם של אביו, משה בשייצי; ושל סבו, מנחם בשייצי, שניהם מנכבדי וחכמי הקהילה הקראית באדירנה. בתקופה מאוחרת יותר בחייו למד אצל החכם הרבני [[מרדכי כומטיאנו]],{{הערה|ראו עליו: יהודה הלוי לעוויק, תולדות הרה"ח ר' מרדכי כומטינו ז"ל, תלפיות, ברדיטשוב, תרנ"ה.}} עמו התפלמס בספרו מספר פעמים. תלמידו וממשיך דרכו של בשייצי היה החכם הקראי [[כלב אפנדופולו]].
בשנת [[1460]] החליף את אביו כחכם הקהילה הקראית באדירנה. סמוך לשנת [[1480]] מונה בשייצי לראש הקהילה הקראית בקושטא. בתוקף תפקידו ניהל קשרים עם הקהילות הקראיות במזרח אירופה ובמזרח התיכון וכן עם חכמים רבניים. הוא חולל תנועת חזרה למקורות בקרב הקהילה הקראית ועודד את חבריה לעסוק בהלכה הקראית כדי שלא תשתכח, במסגרת מאמציו אלו חתר להכריע במחלוקות הלכתיות שנותרו פתוחות בין חכמי הקראים.
ספרו הוא ספר המצוות "אדרת אליהו" ([[אודסה]] [[תרל"א]]), ספר זה הקנה לו את מעמדו כפוסק האחרון של היהדות הקראית, והוא מבטל הלכה למעשה את כל ספרות ההלכה הקראית שקדמה לו, למעט ספר "גן עדן" של אהרן בן אליהו ניקומודיאו.{{הערה|ראו למשל: יחזקאל דוד, כשרותו של הגט הקראי שנכתב במצרים על פי גיטין מן הגניזה, בתוך: '''מוריה''' שנה ל גליון ח-ט, ירושלים, תש"ע, עמ' קמה, הערה 30.}} נותרו ממנו גם מספר פיוטים ותפילות.
== לקריאה נוספת ==
| |||