ליסימכוס (נגד אפיון) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מראי מקום מדויקים
שורה 1:
'''ליסימכוס''' או '''לוסימכוס'''{{הערה|התעתיק העברי בתרגום [[יעקב נפתלי שמחוני]] לספר "נגד אפיון".}} ('''Lysimachus''', תאריך אינו ידוע: בין המאה ה-2 לפנה"ס למאה ה-1 לספירה), היה [[סופר]] וחוקר ממוצא [[מצרים התלמיית|מצרי]], שכתב [[חיבור אבוד]] על דברי ימי מצרים (Aegyptiaca) וקטעים ממנו, העוינים את היהודים, מצוטטים בספרו של [[יוסף בן מתתיהו]], "[[נגד אפיון]]".
 
לא ניתן לקבוע אם יש לזהותו עם המדקדק והמיתוגרף (חוקר ה[[מיתוס]]ים) היווני '''ליסימכוס מאלכסנדריה'''{{הערה|שם=שטרן 382| M. Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. I, LXII. Lysimachus, p. 382.}}{{הערה|פטר שפר, '''יוּדוֹפובּיה''', עמ' 45.}}, שחי במאה השנייה לפנה"ס וכתב את החיבורים "על הפרדוקסים של ה[[תבאי]]ים" (Θηβαïκὰ Παράδοξα) ו"מסעות השיבה" (Νόστοι) וכמו כן מיוחס לו{{הערה|.[http://www.tertullian.org/fathers/eusebius_pe_10_book10.htm Eusebius, '''Praeparatio Evangelica''', X], 3: 23}} גם [[חיבור אבוד|החיבור האבוד]] "על הפלגיאט של אפורוס" (περὶ τῆς Ἐφόρου κλοπῆς){{הערה|Bezalel Bar-Kochva, '''The Image of the Jews in Greek Literature: The Hellenistic Period''', pp. 308-309.}}.
 
== זמנו ==
יוסף בן מתתיהו מתמודד בספרו עם דבריו של ליסימכוס, כמו גם עם כתביהם של סופרים אחרים ובהם [[מנתון]] (המאה ה-3 לפנה"ס), [[כאירמון מאלכסנדריה|כאירמון]], [[אפולוניוס מולון]] ו[[אפיון (מדקדק)|אפיון]] (20 לפנה"ס - 45/8 לספירה).
לדעת החוקר [[מנחם שטרן]], ליסימכוס חי ככל הנראה לפני אפיון{{הערה|שם=שטרן 382}} ולמרות שיוספוס עוסק בכאירמון לפני ליסימכוס, זה לא אומר בהכרח שגם כתביו קדמו לאלה של ליסימכוס - ייתכן וסדר זה נבע מהדמיון הרב בין גרסאותיהם של מנתון וכאירמון, שהובאו בזו אחר זו.{{הערה|שם=שטרן 385-386| M. Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. I, LXII. Lysimachus, pp. 385-386}}
 
מדברי יוסף לעומת זאת, משתמע כי ליסימכוס פרסם את חיבורו אחרי מנתון וגם אחרי כאירמון:
שורה 25:
 
== על גרסתו למוצא היהודים ==
ליסימכוס כתב את התיאור המפורט ביותר של יציאת מצרים שהגיע לידינו מהתקופה ההלניסטית-רומית, שיוסף בן מתתיהו הכריז עליו כעל העוין ביותר מבין כל הגרסאות לסיפור.{{הערה|Bezalel Bar-Kochva, '''The Image of the Jews in Greek Literature: The Hellenistic Period''', p. 306.}}
ליסימכוס לא הוציא ספר מיוחד על היהודים, אלא עסק בהם רק בספרו על דברי ימי מצרים. גרסתו למוצא היהודים, כפי שמשתקפת על ידי יוסף בן מתתיהו, היא אנטישמית יותר מזו של מנתון וכאירמון והוא שני רק ל[[אפיון]] בהצגת הנטיות האנטישמיות הבולטות ביותר מבין הסופרים המצרים-יוונים.
שמו השונה של המלך המצרי שגירש את היהודים, בוכחוריס, והיעדר כל אזכור של ה[[חיקסוס]] או של מוצאו המצרי של [[משה]], מצביעים על כך שבניית ההיסטוריה של ליסימכוס מבוססת על מקור שונה מזה של מנתון או מזה של כאירמון.{{הערה|שם=שטרן 382}} מאידך, ייתכן שליסימכוס השתמש במקורות המוכרים לנו ([[הקטאיוס איש אבדרה|הקטאיוס]] ומנתון) ושינה אותם בכוונה במטרה להעצים את הנימה האנטי יהודית.{{הערה|פטר שפר, '''יוּדוֹפובּיה''', עמ' 47.}}
 
בייחסו את גירוש היהודים ממצרים ל[[פרעה]] מ[[פרעוני מצרים#השושלת ה-24|השושלת ה-24]] (המלך הידוע בספרות היוונית העתיקה בשם "בוכחוריס"), ליסימכוס מתארך את יציאת מצרים לזמן הרבה יותר מאוחר מאשר מנתון או כאירמון. הקשר בין בוכחוריס ליהודים יכול להיות מוסבר על ידי המסורת המצרית, שתארכה את הנבואה בדבר השתלטותם של זרים על מצרים לתקופת שלטונו.{{הערה|שם=שטרן 385-386}}
 
על פי הקטעים שנשתמרו ב"נגד אפיון", ליסימכוס אינו מתייחס לשלטונם של אבות היהודים במצרים, אלא מתרכז בעידן האלימות שלכאורה הונהגה על ידיהם בארץ יהודה.{{הערה|שם=שטרן 382}} כמו כאירמון, הוא משתמש בשם "יהודים" עוד בהתייחסו לשהותם במצרים, לפני הגיעם ליהודה.{{הערה|שם=שטרן 385-386}}
 
ליסימכוס מבחין בין הטמאים והכופרים לבין החולים והמצורעים. האל ציוה שהראשונים יגורשו לשממה ואילו האחרונים יוטבעו. מכיוון שהמלך מילא את הציווי, נובע כי היהודים מזוהים עם הטמאים והכופרים, אלא שהדבר סותר אפילו את דברי ליסימכוס עצמו, שטען במפורש שהיהודים היו נגועים בצרעת. כדי ליישב את הסתירה, ניתן רק להניח שליסימכוס מלכתחילה כלל ביחד את שתי הקבוצות וייתכן שכך גם הדגיש את חוסר מוסריותם של היהודים.{{הערה|שם=שטרן 385-386}}
 
הפרטים הניתנים על ידי ליסימכוס לגבי מוצא היהודים דומים ביותר לאלה שניתנו מאוחר יותר על ידי ההיסטוריון הרומי [[טקיטוס]].{{הערה| M. Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. II, XCII. Tacitus, p. 2.}}.
 
== לקריאה נוספת ==
שורה 42:
:כרך ראשון, פירוש לספר ראשון, לד. עלילת המצורעים בגירסת ליסימאכוס, לה. הזמת העלילה של ליסימאכוס, עמ' 278-270; כרך שני, פירוש לספר שני, יד. התשובות להאשמות אפולוניוס מולון וליסימאכוס, עמ' 438-432.
* פטר שפר, '''יוּדוֹפובּיה''' - גישות כלפי היהודים בעולם העתיק (מאנגלית: להד לזר); פרק 1 גירוש ממצרים, ליסימאכוס, עמ' 47-45; ספריית "הילל בן-חיים" [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 2010.
* [[מנחם שטרן]] - M.Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Jerusalem, 1976, Vol. I, LXII. Lysimachus, pp. 382-388.
* [[בצלאל בר כוכבא]] - Bezalel Bar-Kochva, '''The Image of the Jews in Greek Literature: The Hellenistic Period''', University of California Press 2010, Part II, 9. The Diachronic Libels and Accusations (C): Lysimachus of Alexandria and the Hostile Accounts of the Exodus, pp. 306-337.
 
== קישורים חיצוניים ==